Page 138 - ginzei qedem 8
P. 138

‫יאיר צורן‬                                                           ‫‪138‬‬

              ‫המהדורה‬

‫תרגום הפירוש‬              ‫המקור הערבי‬

‫‪80) 1‬א( ספר עבדיה והו אלספר אלראבע ספר עובדיה‪ ,‬הלוא הוא הספר הרביעי‪,‬‬

‫הפטרת וישלח‪22.‬‬            ‫הפטארית וישלח‬

‫א‪ :‬חזון עבדיה כיה אמר אדני יוי לאדום שמועה שמענו מאת יוי וציר בגוים שלח קומו‬

                          ‫ובקומה עליה למלחמה‪:‬‬
                          ‫‪ T V T‬־• ! ‪T T‬‬  ‫‪:‬־‪ 1‬׳ ‪T‬‬

‫נבוה עבדיה‪ .‬כדי קאל אלרב אלאלאה נבואת עובדיה‪ .‬כה אמר האדון האלוהים‬

‫בסבב אדום‪ :‬כבר סמענא מן ענד רב בעניין אדום‪ :‬ידיעה שמענו מאת ריבון‬

‫‪ 5‬אלע' ופיג' פי אלאמם מרסול קומו חתי העולמים ולאומות נשלח שליח‪ 23‬קומו‬

‫כדי שנקום עליה למלחמה‪24.‬‬  ‫נקום עליהא ללמלחמה‪.‬‬

‫הדה אלנבוה קותהא עלי אדום והי תתם נבואה זו כוחה על אדום ותתגשם בה‬

‫עליה פי זמאן עתיד ווצף פיהא מא פעל בזמן עתיד‪ 25.‬ותיאר ]עובדיה[ בה כיצד‬

‫אללה באדום ג׳זא פעלה בישראל‪ .‬ובשר גמל אלוהים יתעלה לאדום על מה שעשו‬

‫למנהגי קריאת הפטרות אצל הקראים ראו‪ :‬י' עופר‪' ,‬סדרי נביאים וכתובים'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬נח )תשמ״ט(‪,‬‬                    ‫‪22‬‬
‫עמ' ‪ ,189-155‬ובפרט עמ' ‪ .169‬וביתר הרחבה‪ :‬הנ״ל‪' ,‬הפטרת שבת הגדול'‪ ,‬המעין‪ ,‬לו‪ ,‬ג )תשנ״ו(‪,‬‬
‫עמ' ‪ .20-16‬עופר מראה כיצד עברו הקראים מסדר קריאה תלת־שנתי לסדר חד־שנתי‪ .‬עוד למנהג‬                         ‫‪23‬‬
‫קריאת ההפטרה אצל הקראים ראו‪ :‬ח' בן שמאי‪' ,‬על תיק לספר תורה וקישוטיו ועל טקס בר‬                            ‫‪24‬‬
‫מצווה )?( בבית הכנסת קראי במצרים במאה הי״ב'‪ ,‬פעמים‪) 104 ,‬תשס״ה(‪ ,‬עמ' ‪' ;8 ,6‬הפטרה'‪,‬‬                       ‫‪25‬‬
‫האנציקלופדיה התלמודית‪ ,‬י‪ ,‬עמ' א‪-‬ל א‪ .‬ידוע לנו כי כבר במאה החמש עשרה החלו הקראים‬
‫להתדמות לרבניים במנהגיהם‪ .‬ייתכן כי מעתיק כתב היד מושפע מאוד ממנהגיהם של הרבניים‪.‬‬
‫מכיוון שכתב יד א הוא מן המאה השש עשרה‪ ,‬הוא מעיד על מצב קיים‪ .‬מעניין כי הוא כתב היד‬

                                                                                        ‫היחיד המשקף זאת‪.‬‬
‫את הפסוק המקביל‪' ,‬וציר בגוים שלוח' )ירמיהו מט‪ ,‬יד(‪ ,‬הוא מתרגם‪' :‬ורסול פי אלאחזאב מרסול'‬
‫)ראו‪J. A. Sabih [ed.], Jepheth ben Ali's Book ofJeremiah: A Critical Edition and :‬‬
‫‪ ,(LinguisticAnalysis o fthe Judeo-Arabic Translation, London 2009, p. 300‬אך בפירוש‬
‫הוא משתמש במילים 'אמה' או 'אמם'‪' .‬חזב' במובנה זה משמשת גם את רס״ג בתרגומיו‪ .‬ראו‪ :‬י'‬

                 ‫בלאו‪ ,‬מילון לטקסטים ערביים־יהודיים מימי־הביניים‪ ,‬ירושלים תשס״ו‪ ,‬עמ' ‪122‬ב‪.‬‬
‫נוסח זה מקוים גם בתרגומו לפסוק המקביל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בפירושו ל׳וקומו למלחמה' )ירמיהו מט‪,‬‬
‫יד( מתרגם יפת 'ללחרב' וכך גם מפרש )ראו‪ :‬סביח‪ ,‬שם(‪ .‬גם בתרגומו ל'ערוך מלחמה' )יואל ב‪ ,‬ה(‬
‫מותיר יפת את המילה 'מלחמה' ורק בפירוש נוקט את מקבילתה הערבית )ראו‪ :‬כ״י פ‪ ,2‬דף ‪69‬ב(‪ .‬את‬
‫'ויערוך מלחמה' )דברי הימים א' יט‪ ,‬ט(‪ ,‬וכן את 'פני המלחמה' )שם‪ ,‬י( הוא מתרגם 'אל־מלחמה'‪,‬‬
‫אך את 'נאספו מעריהם ויבאו למלחמה' )שם‪ ,‬ז(‪ ,‬את 'היו עמו לפני ארם למלחמה' )שם‪ ,‬יד( ואת‬

                  ‫'ויערוך דויד לקראת ארם מלחמה' )שם‪ ,‬יז( הוא מתרגם במילה 'חרב'‪ ,‬ועוד כהנה‪.‬‬
‫בדומה לכך מפרש דניאל אלקומסי את המילים 'חזון עובדיה'‪' :‬והוא העתיד להיות באדום'‪ .‬ראו‪:‬‬

                        ‫ד' אל־קומסי‪ ,‬פתרון שנים עשר‪ ,‬מהדיר י' מרקון‪ ,‬ירושלים התשי״ח‪ ,‬עמ' ‪.40‬‬
   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143