Page 141 - ginzei qedem 8
P. 141

‫פירוש יפת בן עלי הקראי לספר עובדיה ‪141‬‬

‫בראש הספר‪ .‬ויש אומרים שהוא עובדיה‬        ‫אנה תנבא פי זמאן עמוס כמא תקדם‬
                      ‫שהיה בימי אחאב‪32.‬‬  ‫אלקול פי צדר אלספר‪ .‬וקד קיל אנה‬

‫ואומרו 'כה אמר ה' אלהים' מוכיח על‬                ‫עבדיה אלדי כאן פי זמאן אחאב‪.‬‬
‫כך שזה דבר אלוהים שבו הוא מודיעם‬         ‫וקו' כה אמר יוי אלהים הו קול אן אללה‬
‫מה יעשו להם ]בני[ אדום‪ ,‬ולא הוציא‬        ‫‪ 30‬ת״ע קאלה לישראל פכברהם במא יפעל‬
‫אל הפועל את העונש שיענישם בו קודם‬        ‫אדום בהם ומא ינזל אללה ת״ע בה מן‬
‫שהודיעם עליו‪ 33,‬וכל אשר קרה להם קרה‬      ‫אלעקובה חתי יכון אלכבר ענדהם‪ .‬פכל‬
‫בשל אדום‪ 34.‬הם אומרים‪ :‬כבר הקדים‬         ‫מא ג׳רי עליהם חאל מן אדום יקולו קד‬
‫הנביא ]לומר[ זאת כאומרו 'שמועה‬           ‫תקדם אלנבי בהדא אלקול כקו' שמועה‬
‫שמענו' ]וכך[ מייצג הנביא את עצמו וכן‬     ‫‪ 35‬שמענו יערב אלנבי ען נפסה וען גירה‬
‫נביאים זולתו הניבאים על אדום כגון‬        ‫מן אלאנביא אלדי יתנבו עלי‬
‫ירמיהו‪ ,‬יחזקאל ויואל עליהם השלום‪35.‬‬      ‫אדום מתל ירמיהו ויחזקאל ולאל‪.‬‬
‫ואומרו כי את הנבואה על אדום כבר‬

‫גם בפירושו למלכים א' יח‪ ,‬ג מציין יפת כי 'כמה מן החכמים אמרו כי זה עובדיהו הנביא שניבא על‬                     ‫‪32‬‬
‫אדום' )ראו‪ :‬כ״י אק‪ ,7‬דף ‪150‬ב(‪ .‬כך גורס גם תנחום בן יוסף הירושלמי בפירושו )ראו‪ :‬שי ]לעיל‪,‬‬
‫סוף הערה ‪ .([30‬גם רס״ג הולך בדרך זו אלא שאינו נוקב בשמו של אחאב הרשע כי אם בשמו‬                              ‫‪33‬‬
‫של יהושפט הצדיק )ראו‪ :‬רב סעדיה הגאון‪ ,‬ספר הנבחר באמונות ובדעות‪ ,‬מהדורת הרב י' קאפח‪,‬‬                          ‫‪34‬‬
‫ירושלים תש״ל‪ ,‬עמ' קלח(‪ .‬כל זאת על סמך הגמרא‪ ,‬סנהדרין לט ע״ב‪ .‬לדברי רס״ג ראו‪ :‬מ' קוגן‪,‬‬                        ‫‪35‬‬
‫פירוש עובדיה )מקרא לישראל(‪ ,‬תל אביב תשנ״ב‪ ,‬עמ' ‪ .3‬מטעמים אחרים‪ ,‬כמובן‪ ,‬המחקר בימינו‬
‫נוטה להקדים את עובדיה לירמיהו‪ .‬לדברי יצחק אבישור‪' :‬אפשר לומר שהנבואה בירמיהו תלויה בזו‬
‫שבעובדיה ולא להפך' )ראו‪ :‬י' אבישור‪' ,‬למשמע השם עשו בעובדיה ולזיקה בין הנבואות על אדום‬

                                                ‫בעובדיה ובירמיהו'‪ ,‬מחקרים בלשון‪ ,‬ז ]תשנ״ב[‪ ,‬עמ' ‪.(9‬‬
                                                                 ‫בבחינת אין עונשין אלא אם כן מזהירין‪.‬‬

‫כאן מגוון יפת בלשונו‪ .‬תחילה הוא נוקט את השורש 'ג'רי' ובהמשך את השורש 'חלל'‪ ,‬או בצורת‬
                                                      ‫בינוני של בניין ראשון או בבניין שלישי בזמן עבר‪.‬‬

‫בפירושו ל'שמועה שמעתי' )ירמיהו מט‪ ,‬יד( משווה יפת את האמור כאן לאמור שם‪ ,‬תוך שהוא‬
‫מתייחס לשינוי מ'שמעתי' ל'שמענו'‪ ,‬ולומד מכך שעובדיה מזכיר בדבריו גם את ירמיהו ואינו מכנהו‬
‫בכינוי הסתמי 'זולתו' )ראו‪ :‬כ״י ל‪ ,2‬דף ‪ 187‬א‪ -‬ב(‪ ,‬ומשום כך אינו חוזר על הדברים כאן‪ ,‬כפי שנראה‬
‫גם להלן‪ .‬נראה אפוא‪ ,‬שהוא רואה ב'שמענו' מעין לשון נבואה‪ .‬בפירושו לסיום הנבואה‪' :‬הנה כנשר‬
‫יעלה וידאה ויפרש כנפיו על בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה' )ירמיהו שם‪,‬‬
‫כב( הוא מונה את כל אלה שניבאו על אדום‪' :‬ודע כי נביאים רבים נתנבאו על אדום והם ישעיהו‪,‬‬
‫ירמיהו‪ ,‬יחזקאל‪ ,‬עובדיה‪ ,‬עמוס‪ ,‬לבד מה שנאמר בתהלות )=תהלים( וזולתו' )שם‪ ,‬דף ‪191‬ב(‪.‬‬
‫בתחילת פירושו לנבואת ירמיהו על דמשק )שם‪ ,‬כג( מונה יפת את כל העמים שנבואות עליהם‬
‫הובאו עד כאן‪' :‬לדמשק מתל קו' למצרים‪ ,‬למואב‪ ,‬לבני עמון‪ ,‬לאדום‪ ,‬ולכל הדומה לזה' )ראו שם‪,‬‬

                                                                                                  ‫דף ‪192‬א(‪.‬‬
   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146