Page 143 - ginzei qedem 8
P. 143
פירוש יפת בן עלי הקראי לספר עובדיה 143
והדא אדום הו בלד אלרום אלדי מצ'ו בני וזו אדום ,היא ארץ ביזנטיון 39אשר עברו
תיכבשנה ,וכן לאחר שיובסו שכניו בני אדום ,קרי הנוצרים המכונים כאן 'בני יפת' ,יישלחו שליחים 39
מאומה אחת לחברתה כדי להזעיקם ולומר להם 'הקבצו ובאו' )יחזקאל לט ,יז( ,כמעשה גוג בישראל
כנגד אדום )ראו ל ,2דף 188א -ב( .למרבה הצער יפת אינו מפרש את הפסוק ביחזקאל .הקנאה
הנזכרת כאן אינה נזכרת בפירושו לפסוק בירמיהו .פירושו לפסוקנו ארוך כמעט פי שניים מפירושו
למקבילו בירמיהו ,אף שהיינו מצפים שבספר הראשון יאריך ובשני יקצר .לעניין פירושו של יפת
לספרי המקרא על הסדר ראו :בוטבול )לעיל ,הערה ,(2עמ' .460בפרשו את 'קומו ונעלה עליה
למלחמה' )שם( הוא מדגיש' :לאחר בואכם קומו והתייצבו למלחמה' ,משום שאמר 'הקבצו ובאו'
ורק לאחר מכן 'קומו'.
בפירושו ל׳ומלכו רביעאה תהוא תקיפה כפרזלא' )דניאל ב ,מג( מזהה יפת בבירור את אדום עם
ביזנטיון ,תוך שהוא מציג תמונה היסטורית ואומר במפורש' :וזה מלך ביזנטיון טרם יקום מלך מבני
ערב' ,ומוסיף כי ביזנטיון )'אלרום'( שלטה בעולם מאה שנה לפני המוסלמים .הוא אף מציין כי בימיו
הם חולקים ביניהם את השלטון בעולם ,כאשר הביזנטים נמשלים לברזל והמוסלמים ,החלשים
יותר ,לחרס ,כלשון הפסוק )ראו :פירוש דניאל ]לעיל ,הערה ,[36עמ' .(29-28גם בפירושו ל'ונתתי
את נקמתי באדום' )יחזקאל כה ,יד( הוא מזהה את אדום עם ביזנטיון .אשר לרצף היסטורי זה של
מלכויות אדום וישמעאל ,אומר יפת בפירושו ל'כמעט עד שעברתי מהם' )שיר השירים ג ,ד(' :והו
זמאן מלך אלרום כלה אלי אן קאם מלך ישמעאל' )='והוא תקופת מלכות רומי כולה עד שקמה מלכות
ישמעאל'( .ראו :ברגס )לעיל ,הערה ,(13עמ' .41עוד לעניין המשלתם של הנצרות והאסלאם לחרס
ולברזל פתוכים זה בזה ראו :ש' אליצור ,פיוטי רבי פינחס הכהן ,ירושלים תשס״ד ,עמ' .212-210
לחרס המסמל את המלכות החלשה ראו שם ,עמ' ,210הערה ,62ועמ' .211עוד לעניין זה ראו :י'
יהלום' ,הפיוט בסבך המלכויות' :פיוט ומציאות בשלהי הזמן העתיק ,תל אביב תשנ״ט ,עמ' .106-64
לדבריו אלה מתייחסת ש' אליצור בהערתה שם .לתקווה להוצאתן של מלכויות אדום וישמעאל
מארץ ישראל לעתיד לבוא ראו להלן ,הערה ,110וליד הערה .143בפירושו ל'ראיתי הלילה והנה
איש רכב על סוס אדם' )זכריה א ,ח( שב יפת ודן בארבע המלכויות ובהסתלקותן )ראו :כ״י פ ,2דף
243ב( .לכך הוא שב בפירושו לזכריה ב ,א -ד )שם ,דפים 246א 247-ב( ומונה גם את ישמעאל עמהן.
ראו גם בפירושו לזכריה יא ,יג ,בזהותו את שני המקלות הנזכרים בפסוק ז עם ארבע המלכויות
)ראו שם ,דף 299א( .ברם ,לא תמיד משמשת המילה 'אלרום' במשמעות זו .בפירושו לפסוק 'על
שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו' )עמוס א ,יא( הוא מדבר על חורבן הבית השני ועל
גזרות המלכות בימי אדריאנוס )ראו :נדלר עקירב ]לעיל ,הערה ,[30עמ' .(197גם את דברי יחזקאל
על אדום הוא משליך על ימי הבית השני .בפירושו ליחזקאל פרק לה ,מזכיר יפת מעבר לאדום
המקראית אף את ימי הבית השני .דוגמה נוספת ומיוחדת לעניין זה נוכל למצוא בפירושו ל'וישב
יואב ויך את אדום בגיא מלח' )תהלים ס ,ב( ,אף שההקשר ההיסטורי המקראי ברור לגמרי )ראו:
כ״י פס ,4דף 113א( .בפירושו ל'מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי בארצם' )יואל ד ,יט( הוא אף
מזכיר את טיטו ס בשמו )ראו :כ״י פ ,2דף 83ב( .כך יעשה ,לימים ,גם רד״ק בפירושו ל'ביום עמדך
מנגד' )עובדיה יא( .ובפירושו למילים 'גלות החל הזה' )שם ,כ( יאמר' :הוא גלות טיטוס' .זיהוי
מפורש נוסף של אדום עם 'אלרום' מוצאים אנו בפירושו של יפת ל'ועוררתי בניך ציון על בניך
יון' )זכריה ט ,יג( ,באומרו )כ״י פ ,2דף 289ב(' :לאן בני יון הם אלרום אלדי אכרבו אלקדס ואג'לו
אלאמה פי זמאן בית שני' )='כיוון שבני יוון הם הרומאים שהחריבו את ירושלים והגלו את העם
בימי בית שני'( .ואולם לא תמיד הוא נוקט את המילה 'אלרום' .כך גם בפירושו ליחזקאל לה ,ואפילו
בפירושו לירמיהו מט ,שמגמתו האנטי נוצרית ברורה ומובהקת .גם בפירושו ל'על משכבי בלילות'
