Page 143 - ginzei qedem 8
P. 143

‫פירוש יפת בן עלי הקראי לספר עובדיה ‪143‬‬

‫והדא אדום הו בלד אלרום אלדי מצ'ו בני וזו אדום‪ ,‬היא ארץ ביזנטיון‪ 39‬אשר עברו‬

‫תיכבשנה‪ ,‬וכן לאחר שיובסו שכניו בני אדום‪ ,‬קרי הנוצרים המכונים כאן 'בני יפת'‪ ,‬יישלחו שליחים‬                   ‫‪39‬‬
‫מאומה אחת לחברתה כדי להזעיקם ולומר להם 'הקבצו ובאו' )יחזקאל לט‪ ,‬יז(‪ ,‬כמעשה גוג בישראל‬
‫כנגד אדום )ראו ל‪ ,2‬דף ‪ 188‬א‪ -‬ב(‪ .‬למרבה הצער יפת אינו מפרש את הפסוק ביחזקאל‪ .‬הקנאה‬
‫הנזכרת כאן אינה נזכרת בפירושו לפסוק בירמיהו‪ .‬פירושו לפסוקנו ארוך כמעט פי שניים מפירושו‬
‫למקבילו בירמיהו‪ ,‬אף שהיינו מצפים שבספר הראשון יאריך ובשני יקצר‪ .‬לעניין פירושו של יפת‬
‫לספרי המקרא על הסדר ראו‪ :‬בוטבול )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(2‬עמ' ‪ .460‬בפרשו את 'קומו ונעלה עליה‬
‫למלחמה' )שם( הוא מדגיש‪' :‬לאחר בואכם קומו והתייצבו למלחמה'‪ ,‬משום שאמר 'הקבצו ובאו'‬

                                                                                      ‫ורק לאחר מכן 'קומו'‪.‬‬
‫בפירושו ל׳ומלכו רביעאה תהוא תקיפה כפרזלא' )דניאל ב‪ ,‬מג( מזהה יפת בבירור את אדום עם‬
‫ביזנטיון‪ ,‬תוך שהוא מציג תמונה היסטורית ואומר במפורש‪' :‬וזה מלך ביזנטיון טרם יקום מלך מבני‬
‫ערב'‪ ,‬ומוסיף כי ביזנטיון )'אלרום'( שלטה בעולם מאה שנה לפני המוסלמים‪ .‬הוא אף מציין כי בימיו‬
‫הם חולקים ביניהם את השלטון בעולם‪ ,‬כאשר הביזנטים נמשלים לברזל והמוסלמים‪ ,‬החלשים‬
‫יותר‪ ,‬לחרס‪ ,‬כלשון הפסוק )ראו‪ :‬פירוש דניאל ]לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,[36‬עמ' ‪ .(29-28‬גם בפירושו ל'ונתתי‬
‫את נקמתי באדום' )יחזקאל כה‪ ,‬יד( הוא מזהה את אדום עם ביזנטיון‪ .‬אשר לרצף היסטורי זה של‬
‫מלכויות אדום וישמעאל‪ ,‬אומר יפת בפירושו ל'כמעט עד שעברתי מהם' )שיר השירים ג‪ ,‬ד(‪' :‬והו‬
‫זמאן מלך אלרום כלה אלי אן קאם מלך ישמעאל' )='והוא תקופת מלכות רומי כולה עד שקמה מלכות‬
‫ישמעאל'(‪ .‬ראו‪ :‬ברגס )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(13‬עמ' ‪ .41‬עוד לעניין המשלתם של הנצרות והאסלאם לחרס‬
‫ולברזל פתוכים זה בזה ראו‪ :‬ש' אליצור‪ ,‬פיוטי רבי פינחס הכהן‪ ,‬ירושלים תשס״ד‪ ,‬עמ' ‪.212-210‬‬
‫לחרס המסמל את המלכות החלשה ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ ,210‬הערה ‪ ,62‬ועמ' ‪ .211‬עוד לעניין זה ראו‪ :‬י'‬
‫יהלום‪' ,‬הפיוט בסבך המלכויות'‪ :‬פיוט ומציאות בשלהי הזמן העתיק‪ ,‬תל אביב תשנ״ט‪ ,‬עמ' ‪.106-64‬‬
‫לדבריו אלה מתייחסת ש' אליצור בהערתה שם‪ .‬לתקווה להוצאתן של מלכויות אדום וישמעאל‬
‫מארץ ישראל לעתיד לבוא ראו להלן‪ ,‬הערה ‪ ,110‬וליד הערה ‪ .143‬בפירושו ל'ראיתי הלילה והנה‬
‫איש רכב על סוס אדם' )זכריה א‪ ,‬ח( שב יפת ודן בארבע המלכויות ובהסתלקותן )ראו‪ :‬כ״י פ‪ ,2‬דף‬
‫‪243‬ב(‪ .‬לכך הוא שב בפירושו לזכריה ב‪ ,‬א ‪ -‬ד )שם‪ ,‬דפים ‪ 246‬א ‪247-‬ב( ומונה גם את ישמעאל עמהן‪.‬‬
‫ראו גם בפירושו לזכריה יא‪ ,‬יג‪ ,‬בזהותו את שני המקלות הנזכרים בפסוק ז עם ארבע המלכויות‬
‫)ראו שם‪ ,‬דף ‪299‬א(‪ .‬ברם‪ ,‬לא תמיד משמשת המילה 'אלרום' במשמעות זו‪ .‬בפירושו לפסוק 'על‬
‫שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו' )עמוס א‪ ,‬יא( הוא מדבר על חורבן הבית השני ועל‬
‫גזרות המלכות בימי אדריאנוס )ראו‪ :‬נדלר עקירב ]לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,[30‬עמ' ‪ .(197‬גם את דברי יחזקאל‬
‫על אדום הוא משליך על ימי הבית השני‪ .‬בפירושו ליחזקאל פרק לה‪ ,‬מזכיר יפת מעבר לאדום‬
‫המקראית אף את ימי הבית השני‪ .‬דוגמה נוספת ומיוחדת לעניין זה נוכל למצוא בפירושו ל'וישב‬
‫יואב ויך את אדום בגיא מלח' )תהלים ס‪ ,‬ב(‪ ,‬אף שההקשר ההיסטורי המקראי ברור לגמרי )ראו‪:‬‬
‫כ״י פס‪ ,4‬דף ‪ 113‬א(‪ .‬בפירושו ל'מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי בארצם' )יואל ד‪ ,‬יט( הוא אף‬
‫מזכיר את טיטו ס בשמו )ראו‪ :‬כ״י פ‪ ,2‬דף ‪83‬ב(‪ .‬כך יעשה‪ ,‬לימים‪ ,‬גם רד״ק בפירושו ל'ביום עמדך‬
‫מנגד' )עובדיה יא(‪ .‬ובפירושו למילים 'גלות החל הזה' )שם‪ ,‬כ( יאמר‪' :‬הוא גלות טיטוס'‪ .‬זיהוי‬
‫מפורש נוסף של אדום עם 'אלרום' מוצאים אנו בפירושו של יפת ל'ועוררתי בניך ציון על בניך‬
‫יון' )זכריה ט‪ ,‬יג(‪ ,‬באומרו )כ״י פ‪ ,2‬דף ‪289‬ב(‪' :‬לאן בני יון הם אלרום אלדי אכרבו אלקדס ואג'לו‬
‫אלאמה פי זמאן בית שני' )='כיוון שבני יוון הם הרומאים שהחריבו את ירושלים והגלו את העם‬
‫בימי בית שני'(‪ .‬ואולם לא תמיד הוא נוקט את המילה 'אלרום'‪ .‬כך גם בפירושו ליחזקאל לה‪ ,‬ואפילו‬
‫בפירושו לירמיהו מט‪ ,‬שמגמתו האנטי נוצרית ברורה ומובהקת‪ .‬גם בפירושו ל'על משכבי בלילות'‬
   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148