Page 148 - ginzei qedem 8
P. 148

‫יאיר צורן‬                                                                                        ‫‪148‬‬

‫בהדה אלצורה קאל‪ :‬מי יורידני ארץ‪ ,‬יעני 'מי יורידני ארץ'‪ ,‬כלומר‪ ,‬מי יגיע אל ארצי‬
‫מן יצל אלי בלדי ויג׳ליני חתי אציר פי ויוליכני בגלות‪ 54‬ואהא כאחד הנסיכים‬

  ‫אלגלות ואכון נט׳יר אלאמרא אלדי נזלו שהורדו מכסאותיהם וישבו על הארץ‪.‬‬
                                                     ‫מן מראתבהם וג׳לסו עלי אלארץ'‪.‬‬

                  ‫ד‪ :‬אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנן? משם אוריז^ נאם יוי‪:‬‬
‫‪ 125‬אן כנת תשמך מתל אלנסר ואן אג׳עאל אם תתרומם כנשר ואם בין כוכבים תתן‬

              ‫תג' על עשך בין אלכואכב מן תם אחדרך קנך‪ 55‬משם אורידך אמר ה'‪:‬‬
                                                                        ‫קאל רב אלע״א‪.‬‬

‫למגילת איכה'‪ ,‬גנזי קדם‪ ,‬ד )תשס״ז(‪ ,‬עמ' ‪ ,45‬הערה ‪ ;19‬בן שמאי )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(44‬ב‪ ,‬נספח ד‪,‬‬      ‫‪54‬‬
              ‫עמ' רכט‪ ,‬שורה ‪ .15‬וראו‪ :‬אבני‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,415‬ובתרגום העברי‪ ,‬עמ' ‪ ,451‬הערה ‪.522‬‬   ‫‪55‬‬

‫לדעתי יש לגרוס אסיר וכך תרגמתי‪ .‬תופעה זו שכיחה יותר מהתערערות הנחציות‪ ,‬כדברי בלאו‬
     ‫)דקדוק ]לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,[47‬סעיף ‪20‬א‪ ,‬עמ' ‪ .(38-37‬התרגום לפי המקור‪' :‬עד שאהפוך בגלות'‪.‬‬

‫את 'קנך' שבפסוק המקביל‪' ,‬אם תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם ה'' )ירמיהו מט‪ ,‬טז(‪ ,‬מתרגם‬
‫יפת 'וכרך' )ראו‪ :‬סביח ]לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,[23‬עמ' ‪ .(300‬את 'לשום במרום קנו' )חבקוק ב‪ ,‬ט( הוא‬
‫מתרגם‪' :‬לאג'עאל פי אלארתפאע וכרה' )ראו‪ :‬כ״י פ‪ ,2‬דף ‪195‬ב(‪ .‬את 'ושים בסלע קנך' הוא מתרגם‪:‬‬
‫'ואג'על פי אלצכר וכרך' )אבני ]לעיל הערה ‪ ,[40‬עמ' ‪ .(417‬את 'כצפור נודדת מן קנה' )משלי כז‪,‬‬
‫ח( הוא מתרגם‪' :‬מתל אלטירה אלשארדה מן וכרהא' )ראו‪ :‬כ״י בהמ״ל ‪ ,1‬דף ‪78‬א(‪ .‬תודתי לאילנה‬
‫ששון שהפנתה אותי לכתב יד זה‪ .‬לדבריה‪ ,‬הוא נוקט מילה זו גם בפירוש‪ .‬הקטע קיים גם בכתב‬
‫היד באותיות ערביות שהזכרנו )לעיל‪ ,‬הערה ‪ .(13‬בפירושו ל׳יונתי בחגוי הסלע' הוא נוקט מילה זו‬
‫ארבע פעמים‪ .‬את עם ישראל הגולה הוא ממשיל ליונה המגורשת מקנה ושבה ובונה אותו במסתור‪:‬‬
‫'ומתלהם באלחמאמה אלתי כ'רג'ת ען וכרהא‪ .‬תם אסתולי אלג'ארח עלי דלך אלמוצ'ע פכלמא ראמת‬
‫אן תתחלק פי אלהוא לתעוד אלי וכרהא לא תצל ולא ימכנהא אבדא תעוד אלי וכרהא אלא בעד‬
‫אנצראף אלג'ארח מן וג'ההא‪... .‬וקולה בחגוי הסלע ארא אנהא קד ג'את אלי כהף עט'ים ונט'רת פיה‬
‫מוצ'ע דאר לא יצל אליה בן אדם ג'עלת להא ת'ם וכרא' )='והמשילם ]קרי את עם ישראל[ ליונה‬
‫היוצאת מקנה‪ .‬אז השתלט על אותו מקום ]עוף[ דורס ]אלג'ארח[ וכל אימת שניסתה בכל כוחה‬
‫לפרוש כנף ולהתרומם באוויר כדי לשוב אל קנה לא הגיעה ומעולם לא הניחו לה לשוב אל קנה‬
‫אלא לאחר שהעוף הדורס סר מעליה‪ ...‬ו]אשר ל[אומרו בחגוי הסלע‪ ,‬אני סובר כי כבר הגיעה אל‬
‫נקיק גדול וראתה בתוכו מקום משכן שאין בן אדם ]יכול[ להגיע אליו ושם קבעה לה קן'(‪ .‬בסיום‬
‫פירושו ל'הוי ציון המלטי יושבת בת בבל' )זכריה ב‪ ,‬יא( כותב יפת )כ״י פ‪ ,2‬דף ‪249‬ב(‪...' :‬וארג'עו‬
‫אלי בלדכם כמא ירג'ע אלטאיר אלי וכרה אדא אנפלת מן אלפך' )='ושובו אל ארצכם כשם שהעוף‬
‫שב אל קנו לאחר שנחלץ מן הפח'(‪ .‬את 'קן משלח' )ישעיהו טז‪ ,‬ב( הוא מתרגם 'וכר מסיב'‪ .‬את‬
‫'כנשר יעיר קנו' )דברים לב‪ ,‬יא( הוא מתרגם‪' :‬כאלנסר אלדי יתיר וכרה'‪ ,‬ובפירוש )ראו‪ :‬כ״י אק‪,6‬‬
‫דף ‪131‬ב(‪' :‬מתל ציאנהם להם בדיא כאישון עין עלי אלמעני אלדי קלת תם מתל אכראג'הם איאהם‬
‫מן ארץ מצרים וסיראנהם פי אלמדבר חתי וצלו אלי ארץ ישראל מתל אלנסר אלדי מן שאנה ינקל‬
‫פראכה מן וכרהם אלדי הם פיה ויודיהם אלי אלמואצ'ע אלתי פיהא אלקתלא חתי יאכלון וישרבון‬
‫כמא קאל )איוב לט‪ ,‬כז‪-‬כח( אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו משם חפר אכל ואפרוחיו יעלעו‬
‫דם' )='כעזרתם להם בתחילה כאישון עין על פי הפירוש שאמרתי ואחרי כן כגון הוציאו אותם‬
‫מארץ מצרים ו]כן כגון[ מסעיהם במדבר עד שהגיעו לארץ ישראל כנשר הדואג להעביר את אפרוחיו‬
   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152   153