Page 153 - ginzei qedem 8

‫פירוש יפת בן עלי הקראי לספר עובדיה ‪153‬‬

‫בצדי דרכים‪ .‬ואמר‪ :‬הו‪ ,‬אדום‪ ,‬אויבים‬ ‫ללצ׳עפי ולעאבר אלסביל פקאל יא אדום‬
‫אלה שנלחמו בך והרגו בך לא יותירו‬ ‫האולי אלאעדא אלדי חארבוך וקתלו‬
‫לך פליטים או אנשים חלשים כשם‬ ‫פיך לם יבקו לך פלטים או קום צ׳עפי‬
‫שהבוצרים מותירים עוללות כי אם‬ ‫‪ 180‬מתלמא יכלון אלקטאפין אלכצל בל‬
‫הורגים את כל ]מי שב[מחנותיך ואינם‬
‫קתלו כל עסכרך ולם יבקו מנה אחדא‬
‫מותירים מהם ולו אחד‪65.‬‬
‫והמשילם לגנבים ולשודדי לילה כיוון‬ ‫פמתלהם בגנבים ושודדי לילה במא‬
‫ששיקעו עצמם בשוד וכן המשילם‬
‫לבוצרים כי הם הורגים‪ .‬ואמר 'איך‬ ‫יסתקצו פי באב אלנהב ומתלהם בב'צךים‬
‫נדמיתה' כאשר תראם שודדים את כספך‬
‫וקנייניך‪ 66.‬ובאומרו בוצרים אינו אומר‬ ‫במא יקתלו‪ .‬וקאל איך נז־־מיתה ענד מא‬
‫'נדמיתה' כי כבר ניתן ביד האויב שהרג בו‬
‫‪ 185‬תראהם ינהבו מאלך ואתאתך וענד מא‬
‫ולא הניח לו לחרוץ לשון‪.‬‬
‫קאל בצרים לם יקל נדמיתה לאנה קד‬
‫איך חיפשו אחר בני‪ 67‬עשו וכיצד נגלו‪67‬‬
‫מטמוניו‪68.‬‬ ‫חצל ביד אלעדו וקתל פיה פליס ימכנה‬

‫ינטק‪.‬‬

‫ו‪ :‬איד נחפשו• עשו נבעו מצפניו‪:‬‬
‫~ ‪T\ :‬‬ ‫״‪ T‬־‬ ‫” ׳ ‪! !V‬‬

‫כיף פתש אולאד עשו וכיף ט׳הרת‬

‫‪ 190‬מדכוריה‪.‬‬

‫בפרשו את המילים 'שדד זרעו ואחיו ושכניו' )שם‪ ,‬י( הוא נוקט לשון חריפה ביותר באומרו‪' :‬ולא‬ ‫‪65‬‬
‫הותיר האויב ]ולו אחד מ[עשו ומזרעו ומאחיו ומשכניו כי אם ניקה את הארץ מהם' )ראו‪ :‬כ״י ל‪,2‬‬ ‫‪66‬‬
‫דף ‪ 185‬א‪ -‬ב(‪ .‬תמונה דומה מציג יפת בפירושו ל'מואב סיר רחצי' )תהלים ס‪ ,‬י(‪ ,‬בציינו כי ארצם‬
‫‪67‬‬
‫תנוקה מכול ]נט'ף בלדהם[ עד שתהיה ריקה מאדם )ראו‪ :‬כ״י פס‪ ,4‬דף ‪117‬ב(‪.‬‬
‫את 'ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען' )בראשית לו‪ ,‬ו( מפרש יפת 'ג'מיע מא מלכה מן גיר אלחיואן‬
‫מן אלאתאת' )ראו‪ :‬כ״י אק‪ ,2‬דף ‪57‬א( ='כל הקניין שהיה ברשותו לבד מן החי'‪ .‬מילה זו משמשת‬
‫אותו גם בפירושו ל'מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש' )קהלת א‪ ,‬ג; ראו‪R.M. :‬‬
‫‪Bland [ed.], The Arabic Commentary o f Yephet ben Ali on the Book o fEcclesiastes,‬‬
‫‪ .(Berkeley 1966, p . 6‬ואולם את 'ומושל בכל קנינו' )תהלים קה‪ ,‬כא( הוא מתרגם‪' :‬וסלטאן פי‬

‫ג'מיע מלכה' )ראו‪ :‬כ״י פס‪ ,5‬דף ‪221‬ב(‪ ,‬אולי בגין המילה 'ומושל'‪.‬‬
‫את המילה 'אולאד' מוסיף יפת בשל צורת הרבים 'נחפשו'‪ ,‬וכך מפרש את 'נחפשו עשו' כמטונימיה‪,‬‬
‫כמו אלה שעמדתי עליהן במהלך דיוני בתרגומיו של רס״ג )ראו‪ :‬י' צורן‪' ,‬תרגום ופירוש אפס אין‬
‫תהו ובהו בכתבי רס״ג'‪ ,‬שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום‪ ,‬יד ]תשס״ד[‪ ,‬עמ' ‪.(232 ,222-221‬‬
‫כך נוהג יפת גם בפירושו ל'נדמה שומרון' )הושע י‪ ,‬ז(‪ ,‬כשהוא נוקט את הלשון 'אהל שומרון' )ראו‪:‬‬
‫שלוסברג ופוליאק ]לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,[2‬עמ' ‪ .(217‬אלקומסי אינו הולך בדרך זו אך נוקט אותו פועל‪ ,‬גם‬
‫אם בצורה מעט שונה‪' :‬תפתשו עשו'‪ ,‬וכך שומר על צורת הריבוי‪ .‬שתי הצורות מבטאות את צורת‬
‫הסביל‪ .‬כל אלה מעמידים על השוני בין תרגומים אלה למיוחס ליונתן המובא אף בגמרא‪' :‬איכדין‬
‫אתבליש עשו אתגלין מטמורוהי'‪ .‬ראו‪ :‬א' שפרבר )מהדיר(‪ ,‬תרגום יונתן לנביאים‪ ,‬ניו־יורק תשכ״ב‪,‬‬