Page 158 - ginzei qedem 8
P. 158
יאיר צורן 158
ח :הלוא ביום ההוא נאם יוי והאבךתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו:
)87א( אליס פי דלך אלזמאן קאל רב האם לא אמר ריבון העולמים :באותה עת
אלע׳ אביד אלחכמא מן בלד אדום ואביד אאביד חכמים מארץ אדום ובעלי תבונה
מהר עשו. אצחאב אלתמייז מן ג׳בל עשו.
275קו' אין תבונה בו ופיה מענאיין .אחדהם ]בפסוק זה[ ביאר את אומרו אין תבונה
קאל אליס פי דלך אלזמאן אלדי תג׳תמע בו ובו שני עניינים .האחד ,אמר :האם לא
אלאעדא עלי אדום אביד אלחכמים אאביד חכמים ונבונים מאדום ]בדיוק[
ואלנבונים מנהם פיתחייח ולא יצלו אלי כאשר נקבצים עליהם האויבים כך
תדביר ידברוה והדא קד ילחק אלנאס פי שיהיו שרויים במבוכה ולא יגיעו לחרוש
280אלאוקאת אלתי אפרט עליהם אלגמום .מזימות? זאת יבינו אנשים בגבור עליהם
ואלתאני הו אן אלעדו יקתלהם ולם יבקי הצער .והשני ,כי האויב יהרוג בהם ולא
מנהם לא חכם ולא נבון ואדא באדת יותיר ]מהם[ לא חכם ולא נבון ובאבוד
חכמים ונבונים תאבד הארץ. אלחכמים ואלנבונים באדת אלבלד.
שרח וקו' מהר עשו יחתמל תפסירין :ואומרו מהר עשו ייתכנו בו שני פירושים:
285אחד' אמא אן יכון סמא בלד אלרום הר האחד כי כינה את ביזנטיון הר עשו כיוון
עשו בחית אנהם סכנו פיה ומלכוה כמא ששכנו ושלטו בו ,כאומרו ארץ כנען
יקול ארץ כנען ענד מא מלכוהא בני כנען כאשר שלטו ושכנו בה בני כנען .וכן
וסכנו פיהא וכדלך סמאהא ארץ ישראל כינה אותה ארץ ישראל כאשר שלטו בה
ענד מא מלכוהא ישראל או יכון הר עשו ישראל או שהר עשו הוא הר שעיר8079,
ראו :כ״י ל ,3דפים 33ב 34-א .על כתב יד זה מבססת אילנה ששון את מהדורתה המדעית לפירוש 79
העומדת לראות אור בהוצאת בריל ,ואני מודה לה על שהפנתה את תשומת לבי אליו .כפי שהעירתני 80
אילנה ששון ,מובא הפסוק כאן בהקשר של בגידת בעלי בריתו של אדום בו ,שאותה רואה יפת בין
היתר כפועל יוצא מהיעדרה של עצה טובה שבלעדיה לא ייכונו ממלכה ושלטון.
בניגוד לנקיטת השם העברי כאן ,נוקט יפת בכמה מקומות בתרגומו הערבי :את הפסוק ׳ה׳ בצאתך
משעיר בצעדך משדה אדום׳ )שופטים ה ,ד( הוא מתרגם ׳מן נאחיה אלשראה׳ )ראו :כ״י אק ,7דף
25א( .בפסוק ׳אלי קרא משעיר׳ )ישעיהו כא ,יא( הוא חורג מתרגום גרדא ומוסיף זיהוי :׳אלי מנאדי
מן נאחיה ג׳בל אלשרי והו שעיר׳ )ראו :כ״י פ ,5דף 210א( .את ׳וישב עשו בהר שעיר׳ הוא מתרגם
׳פי ג׳בל אלשראה׳ -הפעם היחידה שהוא מתרגם את ׳שעיר׳ בפרשה כולה .את ׳אדום ,מואב ובני
עמון׳ )דניאל יא ,מה( הוא מתרגם :׳ג׳בל אלשרי ומואב וטרף בני עמון׳ )ראו :פירוש דניאל ]לעיל,
הערה ,[36עמ׳ ,(132וכן ׳ג׳בל אלשרי׳ )ראו שם ,עמ׳ .(135ואת הפסוק ׳ומהם מן בני שמעון הלכו
להר שעיר׳ )דברי הימים א׳ ד ,מב( הוא מתרגם ׳ג׳בל אלשראה׳ .לקראת סוף פירושו לפרק הוא נוקט
פעמיים את המילים ׳הר שעיר׳ )שם ח ,ז -ח( .ואמנם ,הרושם המתקבל הוא כי על פי רוב מעדיף יפת
להיצמד לשמות העבריים .ראו :שטובר ,נופים )לעיל ,הערה ,(20עמ׳ .226גם רס״ג מתרגם מילה
