Page 163 - ginzei qedem 8
P. 163

‫פירוש יפת בן עלי הקראי לספר עובדיה ‪163‬‬

‫והשני עמל ]ו[הוא‪ 94‬שם‪ ,‬כאומרו 'וראיתי‬     ‫תפסירין‪ :‬אלואחד עבר עמד ואלתאני‬
‫אני את כל עמל אשר יעמל' )קהלת ד‪,‬‬          ‫‪ 350‬אסם אלוקוף‪ .‬פקו' ביום דך הו אסם‬
‫ד(‪ .‬וכמוהו עמד‪ ,‬שני פירושים לו‪ .‬האחד‬      ‫מתל עמלך‪ .‬ולו כאן מצדר לכאן עמדך‬
‫]זמן[ עבר ]של[ עמד‪ .‬ו]אילו[ השני שם‬
‫העמידה‪ .‬ואומרו 'ביום עמדך' הוא שם‬                         ‫מתל כי ביום אכלך ממנו‪.‬‬
‫כמו עמלך כי לו היה מקור היה עמדך כמו‬
                                          ‫ופסרת שבות זרים מצדר ואלאמר מנה‬
 ‫'כי ביום אכלך ממנו' )בראשית ב‪ ,‬יז(‪95.‬‬
‫ופירשתי 'שבות זרים' ]כצורת[ מקור‬          ‫שבה מתל ראה ראית‪.‬‬
                                          ‫! ״ ‪T‬י ‪T‬‬  ‫!”‬
    ‫ועניינו שבה‪ 96‬דוגמת ראה ‪ -‬ראית‪97.‬‬
‫]ו[ייתכן כי 'ביום עמדך' מבאר את 'מחמס‬     ‫‪ 355‬קו' ביום עמדך יחתמל אנה שרח מחמס‬
‫אחיך'‪ .‬אמר כי העוול שבא עליך הוא‬
‫גמול על העוול שעשית לאחיך כאשר‬            ‫אחיך‪ .‬קאל ]אן[ מן אלג׳ור אלדי ג׳רת עלי‬

                            ‫עמדת מנגד‪98.‬‬  ‫אכוך פי זמאן וקופך מן אלדודי‬
‫ו]כך[ יהיו ארבעה פסוקים‪ 99‬אלה‪ ,‬היינו‬
‫'ביום עמדך' 'ואל תרא' 'ואל תעמד' 'ואל‬     ‫פתכון הדה אלארבעה פואסיק אעני ביום‬
                                          ‫עמדה ואלתרא ואל תבא ואל תעמד שרח‬
          ‫תבוא' פירוש ל'מחמס אחיך'‪100.‬‬
‫ואפשר כי 'ביום אחיך' הוא עניין לעצמו‪101‬‬                                ‫‪ 360‬מחמס אחיך‬
                                          ‫ויג׳וז אן יכון ביום אחיך הו אבתדי‬

                                                                                               ‫‪ 94‬מילולית‪ :‬הם‪.‬‬
‫‪ 95‬משמע כי יפת אינו גורס כאן קמץ קטן כי אם קמץ גדול‪ .‬התייחסות נוספת ראו‪ :‬בלאו )לעיל‪ ,‬הערה‬

                                                                 ‫‪ ;(47‬בוטבול )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(2‬עמ' ‪.463‬‬
                                                                             ‫‪ 96‬זו צורת המקור אצל הקראים‪.‬‬

‫‪ 97‬כאן נשתבשו המעתיקים כולם וגרסו 'ראית' תחת צורת המקור 'ראות'‪ ,‬ונראה כי כולם העתיקו‬
‫מנוסח אב שגרס כך‪ .‬בדרך זו נוצרה הקבלה בין שבה‪/‬שבות לבין ראה‪/‬ראות‪ .‬תודתי לידידי צבי‬
‫שטמפפר שהעמידני על עניין זה‪ .‬דיון נוסף בצורת המקור מופיע בפירושו ל'ולידות את קרנות הגוים'‬

                                                                     ‫)זכריה ב‪ ,‬ד; ראו‪ :‬כ״י פ‪ ,2‬דף ‪247‬ב(‪.‬‬
‫‪ 98‬גם כאן נשתבשו רוב המעתיקים כי גרסו 'ג'_רת' תחת 'ג'רת'‪ ,‬מה עוד שהפועל 'ג'רי' אכן מופיע‬
‫במשפט‪ .‬למעשה‪ ,‬אף לא אחד מן הנוסחים מדויק לגמרי‪ .‬היה צריך לגרוס‪' :‬אן אלג'ור אלדי ג'רי‬

                          ‫עליך הו ג'זא מא ג'רת עלי אכיך פי יום וקופך מן אלחדי'‪ ,‬וכך אכן תרגמתי‪.‬‬
‫‪ 99‬לחילוף בין 'פסוקים' ל'פואסיק' ראו‪ :‬בלאו )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(47‬עמ' ‪ ,108-107‬סעיפים ‪ 130-129‬א;‬

                                                                       ‫הנ״ל )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(23‬עמ' ‪504‬א‪.‬‬
‫‪ 100‬בפירושו ליחזקאל כה‪ ,‬יב‪ ,‬שב יפת ומקשר בין הפסוקים‪ ,‬אלא ששם 'מחמס אחיך' הוא אחד מן‬
‫הארבעה‪' :‬ואומרו יען עשות אדום בנקם נקם רומז בו אל מה שביארו בנבואת עובדיה באומרו מחמס‬

               ‫אחיך יעקב תכסך בושה ביום עמדך מנגד אל תבוא בשער עמי ואל תעמד על הפרק'‪.‬‬
                                                                   ‫‪ 101‬ראו‪ :‬בלאו )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(23‬עמ' ‪.231‬‬
   158   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168