Page 168 - ginzei qedem 8
P. 168
יאיר צורן 168
ואומרו 'ונכרים באו שעריו' כוונתו בו 425וקו' ונכרים באו שעריו יריד בה חצול
התפרשות 116צבאות אשור בערי ישראל, עסאכר אשור פי ערי ישראל .וקתלת
הרג נשים ועוללים ובזיזת רכוש. אלנסא ואלאטפאל ונהבת סלבהם.
ואומרו 'ועל ירושלים ידו גורל'] 117פירושו וקו' ועל ירושלים .ידו גורל ]אלקרעה
יפילו[ פור על ירושלים ,וסבר כי נפלה עלי ירושלם וט׳ן אנהא חצלת בידה או[
בידו ,או שירמוז בו לימי נבוכדנצר אשר 430ישיר בה אלי זמאן ]נבוכדנצר[ אלדי טרח
הטיל 118גורל על ירושלים כאומרו 'כי אלקרעה עלי ירושלם כקו' כי עמד מלך
עמד מלך בבל אל אם הדרך וג' בימינו היה בבל אל אם הדרך וג' בימינו היה הקסם
הקסם ירושלים' )יחזקאל כא ,כו-כז(119.
ואומרו 'גם אתה כאחד מהם' נושא שני ירושלם.
פירושים :האחד ]כי[ אדום סייע ביד וקו' גם אתה כאחד מהם יחתמל
מלכי אשור כנגד ישראל וחבר גם אל חיל 435תפסירין :אחד' הו אן אדום עאון )91ב(
]ה[כשדים והפך ]להיות[ כאחד מהם120 מלכי אשור עלי ישראל ואנצ'אף איצ'א
ועשה לישראל כאשר עשו להם הכשדים אלי חיל כשדים וצאר פי ג'מלתהם ופעל
בישראל מתל מא פעל כשדים בהם
ולכך אמר 'גם אתה כאחד מהם'121.
פלדלך קאל גם אתה כאחד מהם.
אנהם אנג׳לו דפעתין פי בית ראשון ופי בית שני' )='והוא שהוגלו פעמיים ,בימי בית ראשון ובימי
בית שני'; ראו :כ״י פ ,2דף 78א(.
116כך תרגמתי את 'חצול'.
117השמטה מחמת הדומות ביתר העדים .בכ״י ק השמטה מחמת הדומות לפנים מהשמטה מחמת
הדומות .נראה כי עינו של המעתיק דילגה על שורה -הפעם לא מחמת הדומות .הגרסה 'סנחריב'
תמוהה מאוד .כל נוסחי האגדה המפורסמת בדבר הטלת גורל על ירושלים )ראו :איכה רבה ,פתיחתא
כג ומקבילות( מדברים על נבוכדנצר .יתרה מזו ,הפסוקים שיפת מביא בהקשר זה הם אותם פסוקים
הנדרשים באגדה .תודתי לידידי מנחם קיסטר שהפנני למקור זה.
118תחת השורש 'זג'' בתרגום הוא נוקט בפירוש את השורש 'טרח' .כך הוא נוהג גם בפתח פירושו ל'ועל
נכבדיה ידו גורל' )נחום ג ,י( ,ומוסיף כי 'השליכום לבית האסורים' )'טרחוהם פי אלחבס'; ראו :כ״י
פ ,2דף 157א( .ובסיום פירושו ל'ועל עמי ידו גורל' )יואל ד ,ג( הוא גורס' :וטרחו עליהם אלקרעה'
)שם ,דף 78ב( .אותה דרך הוא נוקט גם בפירושו ל׳וקלקל בחצים' )יחזקאל כא ,כו(' :וחצים הי
סהאם יטרחהא' ,כאשר בתרגום הוא נוקט את הפועל 'צ'רב' .כך הוא נמנע מכפילות :לשון גבוהה
בתרגום ,כדי לבטא את המשלב הלשוני הגבוה של המקור ,ולשון עממית יותר בפירוש ,הן כדי לדבר
אל לב הקוראים ,הן כדי ליצור גיוון .זו גם דרכו של רס״ג.
119בפירושו ל׳בימינו היה הקסם ירושלים' מציין יפת ,כי בניגוד לזמן הגליית יהויקים ,נדרש נבוכדנצר
לקסם כדי להחריב את העיר ולהרוג את תושביה.
120כגון 'ויג'י פי ג'מלה אלעדו' שבפירושו ל'כי הנה כאריה יעלה מגאון הירדן' )ירמיהו מט ,יט; ראו :כ״י
ל ,2דף 190א(.
121דברים כגון אלה חוזרים בפירושו ליחזקאל כה ,יד.