Page 165 - ginzei qedem 8
P. 165

‫פירוש יפת בן עלי הקראי לספר עובדיה ‪165‬‬

‫אן תחן עלי אכוך ותנצרה ואד לם תפעל והלוא זה אחיך‪ ,‬שאר בשרך‪ 106,‬שומה‬

‫דלך פאקל אלאחואל לא תפעל כמא פעל עליך לחוס על אחיך ולעזור לו‪ 107,‬שאם‬

‫לא תעשה כן הרי שגם בפחות שבמצבים‬                                        ‫גירך‪.‬‬

‫לא תנהג כפי שנהגו אחרים‪.‬‬

‫יב‪90) :‬א( ואל תוא ביום אחיד ביום נכוו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל‬

                                        ‫צרה‪:‬‬       ‫ביום‬         ‫‪1‬פי יד‬  ‫תגדל‬
                                               ‫‪TT‬‬            ‫!‬              ‫־ ‪”:‬‬

‫ולא תנט׳ר פי יום אכיך פי יום תעסה ואל תראה ביום אחיך ביום אומללותו‪,‬‬

‫‪ 385‬ולא תפרח לבני יהודה פי יום הלאכהם ואל תשמח לבני יהודה ביום אובדנם‪,‬‬

‫ואל תגדיל את פיך ביום הצרה‪.‬‬             ‫ולא תעט׳ם פיך פי יום אלשדה‪.‬‬

‫יג‪ :‬אל תבוא בשעו עמי ביום אידם אל תוא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה‬

                                        ‫בחילו ביום אידו‪:‬‬

‫לא תדכל פי מחאל שעבי פי יום עטבהם אל תיכנס במקומות עמי ביום פורענותם‬

‫ולא תנט'ר איצ'א אנת בבלאיה פי יום וגם אתה לא תראה את מצוקתו ביום‬

‫עטבה ולא תרסלן )שרידך( פי ג׳ישה פי פורענותו ואל תשלחנה בחילותיו‪ 108‬ביום‬

‫אומללותו‪109.‬‬                                       ‫‪ 390‬יום תעסה‪.‬‬

‫‪ 106‬הצירוף ׳אלאן אלשקיק׳ שב ומופיע באותו הקשר עצמו בפירושו לפסוק 'כי כה אמר ה' הנה אשר‬
‫אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו׳ )ירמיהו מט‪ ,‬יב(‪ ,‬גם שם כנימוק לחובה להושיט עזרה‪ ,‬וגם‬
‫שם משמשת המילה ׳תסלט׳‪ :‬׳ושומה היה עליך לחוס עליו ולקנא לו )׳תרתי עליה ותגאר לה׳(‬
‫]ו[כאשר ראית כי אויבו כבר גבר עליו ]היה עליך[ להחלץ לעזרתו כנגדו אלא שאתה לא כן עשית כי‬
‫אם ביזית אותו )׳אבדלת פיה׳( כאומרו על רדפו בחרב אחיו׳ )ראו‪ :‬כ״י ל‪ ,2‬דף ‪186‬א־ב(‪ .‬אגב אורחא‬
‫אעיר‪ ,‬כי בפירושו למשנה‪ ,‬סוטה א‪ ,‬ה‪ ,‬אומר הרמב״ם‪ :‬׳ואלחכמים יראעון אבד׳אלהא ותנקיצהא‬
‫]של הסוטה[ לאלמועט׳ה׳ )=׳והחכמים מבקשים לבזותה ולהפחית בערכה כדי לנזוף בה׳(‪ .‬ראו‪:‬‬
‫י׳ קאפח )מהדיר(‪ ,‬פירוש המשניות להרמב״ם‪ ,‬ירושלים תשכ״ה‪ ,‬עמ׳ רמט‪ .‬תודתי לידידי אורי מלמד‬

                                                                                       ‫על שהעמידני על כך‪.‬‬
‫‪ 107‬לשון דומה מאוד נוקט רד״ק בפירושו ל׳מחמס אחיך תכסך בושה׳‪ :‬׳והיה ראוי להם לעוזרם כי‬

                                                                                                 ‫אחיהם היו׳‪.‬‬
‫‪ 108‬לפנינו דוגמה מובהקת לדרך תרגומו המילולית הקיצונית של יפת‪ .‬ראו‪ :‬פוליאק ושלוסברג )לעיל‪,‬‬
‫הערה ‪ ,(9‬עמ׳ ‪ ,76‬הערה ‪ .54‬עוד לעניין תרגומים מילוליים אצל יפת בפרט ובפרשנות הקראית בכלל‪,‬‬
‫ראו‪M. Polliack, ‘The Medieval Karaite Tradition o f Translating the Hebrew Bible :‬‬
‫‪into Arabic: Its Sources, Characteristics and Historical Background’, Journal o f the‬‬
‫‪ ;Royal Asiatic Society, Third Series, 6, 2 (July 1996), pp. 189-196‬פוליאק ושלוסברג‬
‫)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(2‬עמ׳ ‪ 101‬והערה ‪ .315‬הגרסה ׳תרסלו׳ עשויה לנבוע הן משימוש בצורת נוכחים‬

                                                                          ‫לצורת נוכחות‪ ,‬הן מקיצור ן ל־ו‪.‬‬
‫‪ 109‬כאן נוקט יפת את המילה ׳תעסה׳ הן לתרגום ׳ניכרו׳‪ ,‬הן לתרגום ׳אידו׳‪ .‬לעומת זאת את ׳ונכר לפועלי‬
‫און׳ )איוב לא‪ ,‬ג( הוא מתרגם ׳ועטב לפאעלי אלגל׳‪ .‬כך הוא מתרגם גם את ׳אם אשמח בפיד משנאי׳‬
   160   161   162   163   164   165   166   167   168   169   170