Page 161 - ginzei qedem 8
P. 161

‫פירוש יפת בן עלי הקראי לספר עובדיה ‪161‬‬

‫וקו' תכסךז בושה יריד בה אלכזיה ואומרו 'תכסך בושה' כוונתו בו לבושה‬

‫‪ 330‬תשתמל עליך )‪88‬ב( פי ג'מיע אלאמם האופפת אותך בכל האומות‪ 86‬כאשר‬

‫ענד מא תדבר ותנזל בך אלאפאת כמא יבואו עליך הפגעים כשם שהבושה‬

‫אשמלת אלכזיה לישראל ענד מא אדברו אופפת את ישראל כאשר הם מקשים‬

   ‫עורפם והאויבים גוברים עליהם‪.‬‬                             ‫וט'פרת בהם אלאעדא‪.‬‬

‫וקו' ונכרת לעולם יריד בה אנך תסתאצל ואומרו 'ונכרת לעולם' כוונתו בו כי‬

‫‪ 335‬מן אלעאלם לעולמי עולמים וליס יבקא תיכרת מן העולם לעולמי עולמים ולא‬

‫תהיה לך שארית כשם שתהיה לישראל‪.‬‬                          ‫מנך שארית כמא יבקא מן ישראל‪.‬‬

‫יא‪ :‬ביום עמרך מנגר ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ירו גורל‬    ‫!‬
‫‪T‬‬  ‫‪ T‬־־ “‬  ‫! ‪! “ 5 TT‬‬                   ‫‪T‬‬  ‫!‪! T‬י‬  ‫״‬  ‫‪T‬י‬  ‫!‬  ‫! ־ ‪ ! T‬׳ • ‪! VV‬‬

                                                            ‫גם אתה כאחר מהם‪:‬‬

‫פי זמאן וקופך מן אלחדי ופי זמאן אסבו ביום עמידתך מנגד וכאשר לקחו זרים‪87‬‬

‫בהם ולא שפכו דם נקי ועל כן אינם ראויים ליהרג‪ .‬לכך הוא סומך את האמור בפסוקנו )ראו‪ :‬כ״י‬            ‫‪86‬‬
‫פ‪ ,2‬עמ' ‪83‬א(‪ .‬לפירושו שם ראו‪ :‬נדלר עקירב )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(30‬עמ' ‪ ,50‬הערה ‪ ,76‬המסתמכת על‬            ‫‪87‬‬
‫כ״י הספרייה הבריטית ‪ ,O r. 6066‬דף קנד‪ .‬להקבלה בין פסוקנו לבין דברי יואל ראו‪ :‬קוגן )לעיל‪,‬‬
‫הערה ‪ ,(32‬עמ' ‪ .7‬לפסוקנו מתייחס יפת כבר בפירושו ל'יען עשיות אדום בנקים נקם לבית יהודה'‬
‫)יחזקאל כה‪ ,‬יב(‪ ,‬שבו הוא מציין כי הפסוק רומז למעשיהם של בני אדום בימי חורבן בית ראשון‪,‬‬
‫ואילו את 'ויאשמו אשם' שבהמשך הפסוק הוא מפרש על חורבן הבית השני‪ ,‬תוך שהוא משווה את‬
‫מעשה הרומאים למעשה הבבלים בחורבן הראשון‪ .‬גם שם הוא סומך את דברי יואל לפסוקנו ואף‬
‫מציין כי הילדים מבקשים לנקום את דמי אבותם‪ .‬את 'כאפי וכחמתי' )שם‪ ,‬יד( הוא מפרש כמורה‬
‫על כעסו של האל על בני אדום‪ ,‬שכך גמלו לאחיהם על לא עוול בכפם‪' ,‬כאומרו מחמס אחיך' )ראו‪:‬‬
‫כ״י אק‪ .(8‬לכך הוא מוסיף מיד את דברי עמוס‪' :‬על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו' )עמוס ט‪ ,‬יא(‪,‬‬
‫שאליהם הוא מתייחס כבר בפירושו לפסוק 'הנה אשר אין משפטם לשתות הכוס' )ירמיהו מט‪ ,‬יב;‬
‫ראו‪ :‬כ״י ל‪ ,2‬דף ‪186‬ב(‪ ,‬וכן בפירושו לפסוק 'יען היות לך איבת עולם ותגר את ישראל על ידי חרב'‬
‫)יחזקאל לה‪ ,‬ה(‪ ,‬ואומר‪' :‬הודיעך ]בכך[ כי זה התחייב בשל מה שעשה ]אדום[ לבני ישראל וכבר‬
‫בארנו זאת בפסוק יען עשות אדום בנקם נקם‪ .‬וכיוצא בו אמר עמוס ע״ה "על רדפו בחרב אחיו‬
‫ושחת רחמיו״‪ ,‬וכוחו בימי בית שני‪ ...‬ונצחום ]בני[ אדום ועשו להם כדוגמת מה שעשה נבוכדנאצר‬
‫שלא היה אחיהם ]של בני ישראל[ ולא ממקורם ו]על כן[ עונשם ]של בני אדום[ גדול יותר'‪ .‬פסוקנו‬
‫שב ומופיע בפירושו ל׳ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם' )ישעיהו סג‪ ,‬ו(‪' :‬דע‬
‫כי אבוס וארמסם )שם‪ ,‬ג( פירושם אחד‪ ,‬אך במקום שרצה לומר באפי ובחמתי שינה את המילה‪,‬‬
‫באומרו כי יום נקם בלבי רוצה לומר כי חכמתי מגנה את אדום על מה ]שעשו[ לישראל באשר‬

                        ‫חמסום‪ ,‬כאומרו ״מחמס אחיך יעקב תכסך בושה״ ' )ראו‪ :‬כ״י פ‪ ,4‬דף ‪317‬א(‪.‬‬
‫בפירושו ל'ותכסה בושה' )מיכה ז‪ ,‬י( אומר יפת כי הבושה מכסה את 'אשור‪ ,‬אדום וישמעאל ואת‬
‫כל אויבי ישראל שגידפום והשפילום' )ראו‪ :‬כ״י פ‪ ,2‬דף ‪ 184‬א(‪ .‬כאן 'שמתו בהם ודלוהם'‪ ,‬ובפירושו‬

                                    ‫לישעיהו יא‪ ,‬יד‪' :‬אדוהם ושמתו עליהם' )='הציקו להם וגידפום'(‪.‬‬
‫לדעתי יש לגרוס כך‪ .‬המילה 'סבי' הייתה אמורה להיכתב‪ ,‬או שמא להתווסף‪ ,‬לאחר המילה‬

                          ‫׳אלאג׳נביין'‪' :‬אסבו אלאג׳נביין סבי אתאתה' או 'אסבו אלאג'נביין אתאתה'‪.‬‬
   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166