Page 160 - ginzei qedem 8
P. 160

‫יאיר צורן‬                                                               ‫‪160‬‬

‫וקו' למען יכרת איש יחתמל תלת ואומרו ׳למען יכרת איש מהר עשו׳ יוצא‬

‫לשלושה פירושים‪:‬‬                           ‫תפאסיר‬

‫אחד׳ הו אנה ינקטע אלנאס מן ג׳בל הראשון כי ייכרתו אנשים מהר עשו‬

‫עשו מן כתרה אלקתל אלדי יקתל פיהם בשל ההרג הרב שהרג בהם האויב אך לא‬

‫‪ 310‬אלעדו פערף אנהם ינקטעו מן הר עשו ייכרתו בשל ההגירה‪.‬‬

                                          ‫מן ג׳הה אלקתל וליס )‪88‬א( ינקטעו מנה‬

                                          ‫עלי טריק אלנקליה‪.‬‬

‫ואלתאני קאל אדא אנדער ג׳באברתך יא והשני‪ ,‬אמר‪ :‬כאשר ייבהלו גיבוריך‪ ,‬תימן‪,‬‬

‫תימן אנקטע מן ג׳בל עשו רג׳ל מקאתל‪ .‬יחדל מהר עשו איש לוחם‪.‬‬

‫‪ 315‬ואלתאלת קאל ינדערון ג׳באברתך יא והשלישי‪ :‬אמר ׳וחתו גבוריך תימן׳ עד‬

‫תימן חתי ינקטע אלנאס מן ג׳בל עשו‪ .‬כי יחדלו אנשים מהר עשו‪ ,‬וזה ]עונש[‬

‫והדא ילחקך מן ג׳הה אלקתל אלדי קתלת שישיגך על ההרג שהרגת בישראל על כי‬

‫פי ישראל לאנך ספכת דם ברי‪ .‬לדלך סבב שפכת דם נקי‪ .‬לכן הביא ריבון העולמים‬

‫רב אלע׳ עליך אעדא תקתל ג׳באברתך עליך אויבים שיהרגו את גיבוריך יחד עם‬

‫כל מי שנמצא בארצך‪84.‬‬                      ‫‪ 320‬מע כל מן פי בלדך‪.‬‬

‫‪ :‬מחמס אחי^ יעקב תכם^ בושה ונכרת לעולם‪:‬‬

‫בשל עוולת אחיך יעקב תכסך בושה‬             ‫מן ג׳הה ג׳ור אכוך יעקב תגטיך אלכזיה‬
                              ‫ונכרת לעד‪.‬‬                      ‫ותנקטע אלי אלדהר‪.‬‬

‫הודיעו כי כל מה שהשיג ]הוא[ בשל מה‬        ‫ערפה אן ג׳מיע מא לחקה מן ג׳הה מא‬
‫שעשק את ישראל שהם הקרובים ביותר‬           ‫ט׳לם לישראל אלדי הם אקרב אלאמם‬
‫אליו מבין האומות‪ .‬וכבר אמר יואל כי אצו‬    ‫‪ 325‬אליה‪ .‬וקד ערף יואל אנהם ג׳אדו עליהם‬
‫לשפוך דמיהם‪ ,‬כאומרו ׳מחמס בני יהודה‬       ‫בספך ד־מאהם כקו׳ מחמס בני יהודה‬
‫אשר שפכו דם נקי בארצם׳ )יואל ד‪ ,‬יט(‬       ‫אשר שפכו דם נקי בארצם עלי מא‬

     ‫כדרך שביארנו את עניינו במקומו‪85.‬‬                   ‫שרחנא מענאה פי מוצ׳עה‪.‬‬

‫מדגיש שירמיהו טוען כי החכמים היו בתימן בעבר אלא שלא השיאו עצה כיצד להציל את עירם‪.‬‬                             ‫‪84‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יפת אינו מסתפק בכך ומנסה ליישב את הכתובים‪ ,‬באומרו כי בתימן היו הן גיבורים‪ ,‬הן‬                         ‫‪85‬‬
‫חכמים‪ ,‬אלא שירמיהו מציין רק את החכמים ועובדיה מציין רק את הגיבורים )ראו‪ :‬כ״י ל‪ ,2‬דפים‬

                                                                                              ‫‪ 183‬ב ‪ 184-‬א(‪.‬‬
‫דברים כגון אלה אומר יפת בפירושו לירמיהו מט‪ ,‬ט‪ ,‬שבו הוא מביא את הסיפא של פסוקנו‪ ,‬תוך‬
‫שהוא מפרט ואומר כי ׳האויב לא יותיר מהם לא נכבד ולא שפל‪ ,‬לא גיבור ולא חלש׳‪ ,‬ואף מבהיר כי‬

                                           ‫החכמים נמשלים לאשכולות )ראו שם‪ ,‬דפים ‪ 184‬ב ‪185-‬א(‪.‬‬
‫לעניין ׳מחמס בני יהודה׳ שבנבואת יואל אומר יפת‪ ,‬כי בני יהודה לא עשו באדום כפי שעשו אלה‬
   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165