Page 157 - ginzei qedem 8
P. 157
פירוש יפת בן עלי הקראי לספר עובדיה 157
ולפי הפירוש הראשון מתייחסות 250פעלי אלתפסיר אלאול יכון ישימו מזור
]המילים[ ישימו מזור תחתיך ]אל[ תחת' אלאעדא ועלי אלתפסיר אלתאני
האויבים ,ולפי הפירוש השני הן רומזות ישיר בה אלי אנשי בריתו ואנשי שלומו
לאנשי בריתו ולאנשי שלומו ,ופירושו )86ב( ומענאה הו אנה ט׳ן אנהם ינפעוה
שסבר כי יועילו לו כאשר יצור עליו אויב פי וקת צ'ייק עליה אלעדו ]פלם יפעלו
]אלא שהם לא כן עשו[ כי אם הזיקו לו.
אך הפירוש השלישי עניינו בהוספת 255דלך[ בל בצ׳דה פכאנו צ'רר עליה.
מילה ונאמר 'אכלי לחמול והם המחנה ואלתפסיר אלתאלת הו בזיאדה לפט'ה
ש]אנשיו[ חייבים להזינך .ותסבור כי הם פיקאל אכלי לחמך והם אלעסכר אלתי
לוחמים וכי יזניחוך ויטילו חולי בגופך. גד־איתך עליהם .ותט'ן אנהם יחארבו
ועל אנשי בריתו אמר כי הפקירוהו עם ענך הם יכדלוך ויסקמו בדנך .פקאל ען
הגיעו עד הגבול 77.ואנשי שלומו חרשו 260אנשי בריתו אנהם כלוה ענד מא וצל אלי
עליו מזימות ועלתה בידם ואוכלי לחמו אלגבול .ואנשי שלומו דברו עליה תדביר
האבידוהו בעת המלחמה .בין אם שמו סו ותם להם ואכלי לחמו אהלכוה פי וקת
מבטחם באויב ושבו אליו ,בין אם קשרו אלחרב ,אמא אן יכונו ]קד[ אסתאמנו
נגדו )קרי נגד אדום( ,הרגו באנשיו אלי אלעדו ורג׳עו אליה ואמא אן יכון
ושדדו]הו[78. 265כאמרו עליה וקתלו פיה ונהבו.
ואומרו 'אין תבונה בו' פירושו כי בעת
שפקדוהו אותם חוליים לא נותרה בו וקו' אין תבונה בו ]יעני[ אן ענד מא חלת
תבונה ,אף לא מזימה ,ושבע נחת ממצבו בה הדה אלאמראץ' לם יבק לה תמייז
עד כדי כך שקבע את מושבו בארצו ולא תדביר פיתלטף פי אחואלה חתי
אלא שלא נותרה בו תבונה ועל כן אבד, יתבת פי בלדה אלא לם יבק לה תבונה
כאומרו 'באין תחבולות יפל עם ותשועה 270פלדלך הלך כמא קאל באין תחבולות יפל
ברב יועץ' )משלי יא ,יד(78. עם ותשועה ברב יועץ.
בפירושו ל'ונתתיה חרבה מתימן' )יחזקאל כה ,יג( הוא מדגיש כי דדן היא עיר גדולה )'מנבר 77
עט'ימה'( ,שתיפול בעתיד בידי הגויים ,ואת המלאכה ישלימו ישראל 'כפי שביאר עובדיהו בראשית 78
נבואתו" :על )יש לגרוס עד( הגבול שלחוך כל אנשי בריתך" ואמר בסופה "והיה בית יעקב אש ובית
יוסף להבה ובית עשו לקש" )עובדיה ,יח(' .המילה 'תכם' היא המילה המשמשת את יפת בדרך כלל
לתרגום 'גבול' .ברם ,במהלך הפירוש הוא משתמש גם בצירוף 'חד תכם' .בפירושו לדברי הימים א'
ז ,כט הוא נוקט כאחד את הצירופים 'תכם אפרים' ו'חד בנימין'.
היה צריך לגרוס 'ונהבוה' ,בדומה לפעלים שלפניו.
