Page 154 - ginzei qedem 8
P. 154
יאיר צורן 154
למא קאל אם גנבים באו לך תם קאל כאשר אמר 'אם גנבים באו לך' ואחר כך
אם בצרים באו לך אכד אלאקרב אמר 'אם בצרים באו לך' ,פתח בקרוב
באלאקרב פקאל כיף חתי פתש אולאד יותר 70ואמר איך עד שחיפש את בני עשו
עשו ואסתקצי עליהם ולם יבקא מנהם והגיע עד קצה ארצם ,עד כי לא נותר
195אחד כמא תבקא כצל אלענב מן בעד מהם אחד כפי שנותרות עוללות הענבים
)85א( קטאף אלענאקיד וכיף ט׳הרת לאחר בציר האשכולות .ואיך ניגלו
אלמדכוראת אלתי כאנת לה פי אלבלדאן המטמונים שהיו לו בארצות משך זמן
דהור וזמאן טויל .ולם יבק אלעדו כה רב .והאויב לא הותיר מהם דבר כפי
מנהא שיא כמא יבקא מן יד אלגנבים שנותר מידי הגנבים והשודדים .והודיע
200ואלשודדים .פערף אן אלעדו קד ]בכך[ שהאויב הרחיק לכת בהרג אנשים
אסתקצא פי קתל אלנאס ופי אכד אלנהב ובלקיחת שלל עד כי הגיע אל המטמונים
ושדדם. חתי וצל אלי אלמדכוראת ונהבהא.
ז :עד הגבול שלחו* כיל אנשי בוית^ השיאו* יכלו לן? אנשי של'מ^ לחמ^ ישימו מזור
החהי^ אין הבונה בו:
אלי אלתכם ארסלוך כל אנאסי עהדך אל הגבול 71שלחוך כל אנשי בריתך,
גרוך וקדרו עליך אנ אסי סלאמתך טעאמך פיתוך ויכלו לך אנשי שלומך 72,שמו
אוכלך כחולי 72תחתיך אין אבחנה בו73. 205יג׳עלו סקם תחתך ליס תמייז פיה.
ג ,עמ' ;433בבלי ,בבא קמא ג ע״ב .בפירושו לפסוק 'כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו' 68
)ירמיהו מט ,י( אין יפת מתייחס לפסוקנו )ראו :כ״י ל ,2דף 185א(. 69
הביטוי 'אכד אלאקרב באלאקרב' מופיע כבר בפירושו ל'כי הנה כמוס עמדי חתום באוצרותי' )דברים 70
לב ,לד; ראו :כ״י אק ,6דף 148א( ,וכן בפירושו ל'קול יללת רעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים 71
כי שדד גאון הירדן' )זכריה יא ,ג; ראו :כ״י פ ,2דף 295ב( .בדומה לו נוקט יפת בפירושו ל'אדם שת 72
אנוש' )דברי הימים א' א ,א( את המילים 'דכר אלאקרב באלאקרב'.
את 'נבעו' מתרגם רס״ג במילה 'רעית' )ראו :נ' אלוני' ,כתאב אלסבעין לפט'ה' ,מחקרי לשון וספרות,
א :פרקי רב סעדיה גאון ,ירושלים תשמ״ו ,עמ' ,(54כלומר במשמעות של 'להנהיג' .ראו :בלאו
)לעיל ,הערה ,(23עמ' ,253ושם הוא מפנה לספר השרשים של רבי דוד אלפאסי ,עמ' .85נציין כאן
כי בחילופי הגרסאות במהדורתו של אלוני ,בכתב היד המכונה בפיו א) 2חילופי גרסאות לשורות
,(16-15נוספה גלוסה המתרגמת מילה זו במילה 'פתשת' ,בהשראת הפועל הארמי 'בעא' והמילה
'מבעה' שבמשנה )בבא קמא א ,א( .בניגוד לתרגום הארמי ולתרגומו של יפת ,לא נשמר בה הגיוון
הלשוני שבפסוק .עוד לעניינו של פסוק זה ראו :אבישור )לעיל ,הערה ,(32עמ' .9-3
תרגום יונתן מתרגם 'מטמורוהי'.
זו המילה הרגילה אצל יפת לתרגום 'גבול' ,וכך בבמדבר לד .את 'ויגדילו על גבולם' )צפניה ב ,ח(
הוא מתרגם' :ועט'מו עלי תכמהם' )ראו :כ״י פ ,2דף 216ב(.
את 'איש שלומי' )תהלים מא ,י( מתרגם יפת 'רג'ל סלאמתי' )ראו :כ״י פס ,3דף 248א(.
