Page 155 - ginzei qedem 8
P. 155

‫פירוש יפת בן עלי הקראי לספר עובדיה ‪155‬‬

‫הודיע בפסוק זה כי אנשים ש]בני[ אדום‬      ‫ערף פי הדא אלפס' אן אלקום אלדי‬
‫בטחו בהם זנחום כאשר נקבצו עליהם‬          ‫כאן יתכל עליהם אדום כדלוה פי וקת‬
‫אויבים‪] .‬את אלה[ הוא מחלק לשניים‪:‬‬        ‫אג׳תמעת עליה אלאעדא וקסמהם עלי‬
‫מהם אנשי ברית והם ]אלה[ שכרתו עמו‬        ‫קסמין‪ :‬קום מנהם אנשי ברית והם אלדי‬
‫ברית ודומה כי אלה הארמים הנלחמים‬         ‫‪ 210‬ג'רת בינה ובינהם אלעהוד וישבה אנהם‬
‫לצדו והם אנשי בריתו‪ ,‬ואנו יודעים כי‬      ‫אלארמן אלדין יחארבו מעה והם אנשי‬
‫אנשי ברית לוחמים ]נזכרים ב[מעשה ענר‬      ‫בריתו‪ .‬ונעלם אן אנשי )‪85‬ב( ברית‬
‫אשכול וממרא שלחמו לצדו של אברהם‬          ‫יחארבו מן קצה ענו־ אשכול וממרא אלדי‬
‫ע״ה‪ 75734.‬והודיע]נו[ כי אנשי בריתו בגדו‬  ‫חארבו מע אברהם‪ .‬פערף אן אנשי בריתו‬
‫בו והניחוהו עם הגיעו אל מרכז התחום‪,‬‬      ‫‪ 215‬גדרו בה וכלוה ענד מא וצל אלי ראס‬
‫ודומה כי יצאו עמו והביאוהו אל גבול‬       ‫אלתכם פישבה אנהם כרג׳ו מעה אלי אן‬
                                         ‫וצלו בה אלי חד תכם אלעדו כלוה תם‬
      ‫תחומו של האויב והניחוהו לנפשו‪.‬‬
                                                                     ‫ואנצרפו ענה‪.‬‬
‫ואנשים אחרים שבינו לבינם ]שורר[‬          ‫וקום אכר בינה ובינהם צליח יסתנג׳ד‬
‫שלום‪ ,‬שכאשר הוא נצרך להם הוא מבקש‬        ‫‪ 220‬בהם פי וקת חאג׳תה אליהם ופיהם קאל‬
‫את עזרתם ועליהם הוא אומר 'השיאוך‬         ‫השיאוך יכלו לךז אנשי שלומך פגמה במא‬
‫יכלו לך אנשי שלומך'‪ ,‬פיתוהו בהבטיחם‬      ‫ועדוה אנהם )יכרג׳ו( יכרג׳ו מעה ויעינוה‪.‬‬
‫לו כי ייצאו עמו ויסייעו בידו וכאשר‬       ‫וענד מא אחתאג' אליהם לם יכרג׳ו מעה‬

     ‫נזקק להם לא יצאו עמו ]למלחמה[‪.‬‬

‫לתרגום המילה ׳מזור׳ במובן של מחלה ראו‪ :‬שלוסברג ופוליאק )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(2‬עמ' ‪ ,263‬והערת‬                   ‫‪73‬‬
‫המהדירים‪ ,‬עמ' ‪ ,330‬הערה ‪ ;63‬ר' ויס‪' ,‬ה״הפכים״ בלשון המקרא'‪ ,‬משוט במקרא‪ ,‬ירושלים תשל״ו‪,‬‬
‫עמ' ‪ .150‬מן הראוי לציין‪ ,‬כי בדבריו שם הוא מפנה למנחם בן שרוק‪ ,‬המנסה לפרש במובן זה גם את‬                 ‫‪74‬‬
‫'מזור' שבירמיהו ל‪ ,‬יג‪ ,‬ובעקבותיו הולכים גם פרשנים ובעלי מילונים חדשים‪ .‬תודתי לידידתי לאה‬                ‫‪75‬‬

                                                                       ‫מזור על שהפנתה אותי למאמר זה‪.‬‬
    ‫את 'ואין בהם תבונה' )דברים לב‪ ,‬כח( הוא מתרגם 'וליס פיהם מיז' )ראו‪ :‬כ״י אק‪ ,6‬דף ‪144‬ב(‪.‬‬
‫על עניין זה מרחיב יפת את הדיבור בפירושו ל'והם בעלי ברית אברהם' )בראשית יד‪ ,‬יג(‪ ,‬וכן‬
‫בפירושו ל'ואתה השבעה לי' )שם כא‪ ,‬כג; ראו‪ :‬כ״י אק‪ ,2‬דפים ‪108‬א‪ 245 ,‬א ‪246-‬א(‪ .‬דומה כי‬
‫'ארמן' משמשת כאן כשם כללי לגויים‪ .‬פרשנות זו מתאששת לנוכח העובדה שהארמים אינם נזכרים‬
‫בפירושו לבראשית יד‪ ,‬טו‪ .‬תודתי לידידי שאול שקד על שהעיר עיני בנקודה זו‪ .‬יתרה מזו‪' ,‬ארמי'‬
‫הוא כינוי רווח לגוי בספרות חז״ל‪ .‬ברם‪ ,‬את הראיה המכרעת לנכונותה של השערה זו מצאתי‬
‫בתרגומו לפסוק '‪...‬פילגשו הארמיה ילדה את מכיר אבי גלעד' )דברי הימים א' ז‪ ,‬יד(‪ .‬שם הוא‬
‫מתרגם‪' :‬אלארמניה'‪ .‬זו ההיקרות הנוספת היחידה שמצאתי למילה זו בכתביו‪ .‬אפילו את לבן הארמי‬

                                                                      ‫הוא מכנה 'אלארמי' ולא 'אלארמני'‪.‬‬
   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159   160