Page 155 - ginzei qedem 8
P. 155
פירוש יפת בן עלי הקראי לספר עובדיה 155
הודיע בפסוק זה כי אנשים ש]בני[ אדום ערף פי הדא אלפס' אן אלקום אלדי
בטחו בהם זנחום כאשר נקבצו עליהם כאן יתכל עליהם אדום כדלוה פי וקת
אויבים] .את אלה[ הוא מחלק לשניים: אג׳תמעת עליה אלאעדא וקסמהם עלי
מהם אנשי ברית והם ]אלה[ שכרתו עמו קסמין :קום מנהם אנשי ברית והם אלדי
ברית ודומה כי אלה הארמים הנלחמים 210ג'רת בינה ובינהם אלעהוד וישבה אנהם
לצדו והם אנשי בריתו ,ואנו יודעים כי אלארמן אלדין יחארבו מעה והם אנשי
אנשי ברית לוחמים ]נזכרים ב[מעשה ענר בריתו .ונעלם אן אנשי )85ב( ברית
אשכול וממרא שלחמו לצדו של אברהם יחארבו מן קצה ענו־ אשכול וממרא אלדי
ע״ה 75734.והודיע]נו[ כי אנשי בריתו בגדו חארבו מע אברהם .פערף אן אנשי בריתו
בו והניחוהו עם הגיעו אל מרכז התחום, 215גדרו בה וכלוה ענד מא וצל אלי ראס
ודומה כי יצאו עמו והביאוהו אל גבול אלתכם פישבה אנהם כרג׳ו מעה אלי אן
וצלו בה אלי חד תכם אלעדו כלוה תם
תחומו של האויב והניחוהו לנפשו.
ואנצרפו ענה.
ואנשים אחרים שבינו לבינם ]שורר[ וקום אכר בינה ובינהם צליח יסתנג׳ד
שלום ,שכאשר הוא נצרך להם הוא מבקש 220בהם פי וקת חאג׳תה אליהם ופיהם קאל
את עזרתם ועליהם הוא אומר 'השיאוך השיאוך יכלו לךז אנשי שלומך פגמה במא
יכלו לך אנשי שלומך' ,פיתוהו בהבטיחם ועדוה אנהם )יכרג׳ו( יכרג׳ו מעה ויעינוה.
לו כי ייצאו עמו ויסייעו בידו וכאשר וענד מא אחתאג' אליהם לם יכרג׳ו מעה
נזקק להם לא יצאו עמו ]למלחמה[.
לתרגום המילה ׳מזור׳ במובן של מחלה ראו :שלוסברג ופוליאק )לעיל ,הערה ,(2עמ' ,263והערת 73
המהדירים ,עמ' ,330הערה ;63ר' ויס' ,ה״הפכים״ בלשון המקרא' ,משוט במקרא ,ירושלים תשל״ו,
עמ' .150מן הראוי לציין ,כי בדבריו שם הוא מפנה למנחם בן שרוק ,המנסה לפרש במובן זה גם את 74
'מזור' שבירמיהו ל ,יג ,ובעקבותיו הולכים גם פרשנים ובעלי מילונים חדשים .תודתי לידידתי לאה 75
מזור על שהפנתה אותי למאמר זה.
את 'ואין בהם תבונה' )דברים לב ,כח( הוא מתרגם 'וליס פיהם מיז' )ראו :כ״י אק ,6דף 144ב(.
על עניין זה מרחיב יפת את הדיבור בפירושו ל'והם בעלי ברית אברהם' )בראשית יד ,יג( ,וכן
בפירושו ל'ואתה השבעה לי' )שם כא ,כג; ראו :כ״י אק ,2דפים 108א 245 ,א 246-א( .דומה כי
'ארמן' משמשת כאן כשם כללי לגויים .פרשנות זו מתאששת לנוכח העובדה שהארמים אינם נזכרים
בפירושו לבראשית יד ,טו .תודתי לידידי שאול שקד על שהעיר עיני בנקודה זו .יתרה מזו' ,ארמי'
הוא כינוי רווח לגוי בספרות חז״ל .ברם ,את הראיה המכרעת לנכונותה של השערה זו מצאתי
בתרגומו לפסוק '...פילגשו הארמיה ילדה את מכיר אבי גלעד' )דברי הימים א' ז ,יד( .שם הוא
מתרגם' :אלארמניה' .זו ההיקרות הנוספת היחידה שמצאתי למילה זו בכתביו .אפילו את לבן הארמי
הוא מכנה 'אלארמי' ולא 'אלארמני'.
