Page 173 - ginzei qedem 8
P. 173
פירוש יפת בן עלי הקראי לספר עובדיה 173
525גמלך ישיב בראשך יעני אן אללה יכאפיך ואומרו 'גמולך ישיב בראשך' כוונתו בו
חק אלמכאפאה כתמרה פעלך אלדי כי אלוהים יתעלה יגמול לך גמול ראוי
פעלת בישראל .פאן אלדי פעלתה בהם כפרי מעשיך שעשית לישראל .והרי מה
שעשית להם ,לעצמך עשית134. בנפסך פעלת.
טז :כי כאשר שתיתם על הר קודשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו:
T !! T! T !T • !,V * ! Vי ! “ T־ Tי ־!־ T
לאן כמא שרבתם עלי ג׳בל קדסי ישרבו כי כשם ששתיתם על הר קודשי ישתו
530כל אחזב דאימא וישרבו ויבלעו ויצירו כל העמים תמיד וישתו ויבלעו 135ויהיו
כאילו לא היו. כאנהם מא כאנו.
קאל בעץ' אלמפסרין אן קו' כאשר עוד אמרו כמה מן המפרשים כי אומרו
שתיתם הו קול לאדום איצ'א .פקאל כמא 'כאשר שתיתם' נאמר על אדום 136.ו]כן[
אנכם יא אדום שרבתם אלכאס אלדי אמר :כשם שאתם ]בני[ אדום שתיתם
535אסקיתם ישראל ,כדאך )94א( ישרבו כל את הכוס שהשקיתם את ישראל כך
אלגוים אלדי אדו ישראל כמא אדיתהם ישתו כל הגויים שהתאנו לישראל כשם
אנת .פאנת מעאקב והם מעאקבין .פלא שהתאנית להם אתה 137.אתה נענש והם
תט'ן אן אחד מן אלאמם יתכלץ מן נענשים .ואל תחשוב כי אחד מן הגויים
134לעניין זה של מידה כנגד מידה מתייחס יפת במקומות נוספים .בפירושו ל'עזבה יתומיך אני אחיה'
)ירמיהו מט ,יא( אומר יפת' :אלהים גמל להם בכגון מה שעשו לישראל' )ראו :כ״י ל ,2דף 186א(.
בפירושו לפסוק 'יען היות לך איבת עולם' )יחזקאל לה ,ה( הוא מדגיש כי איבה זו מתחייבת לאור
מה שעשה אדום לישראל .לקראת סיום פירושו לפסוק 'לכן חי אני נאם ה' כי לדם אעשך ודם ירדפך'
)שם ,ו( ,הוא טוען כי יהפוך את אדום לשממה כפי שעשו אדום להרי ישראל .ובסיום פירושו לפרק
הוא מסכם ואומר' :כשם ששמחת על חורבן נחלת בית ישראל כך אחריב את ביתך ותקולל אתה כפי
שקיללת אותם' .בפירושו ל'קל מהרה אשיב גמולכם בראשכם' )יואל ד ,ד( ,מבאר יפת כי אלוהים
מודיע לבני צור וצידון כי ימהר להשיב להם כגמולם )ראו :כ״י פ ,2דף 78ב( .ובפירושו ל'והשבתי
גמולכם בראשכם' )שם ,ז( הוא אומר כי מדובר בגמול מוצדק ,ומפרש זאת על בני יהודה וירושלים
שישובו מקצווי ארץ ומארץ אדום לאחר שבני אדום הגלום לשם )ראו :שם ,דף 79א(.
135לעניין זה ראו :שלוסברג ופוליאק )לעיל ,הערה ,(9עמ' ,77הערה .58
136תפיסה זו מיוצגת בתרגום השבעים ובוולגטה הגורסים 'כאשר שתית' .תרגום זה הולם את מהלכו של
הפרק ,הפונה אל אדום תמיד בלשון נוכח .תודתי לידידי אלכסנדר רופא שהעמידני על עניין זה .מובן
כי אין בידנו לקבוע אם יפת אכן הכיר תרגום זה )במיוחד כאשר אינו מעיר על גרסה כגון 'תמיד' -
אוינוס ,קרי יין ,או תמד בלשון חכמים ,שעליה העמידני רופא( ,אך הדבר אינו מן הנמנע .עוד ייתכן
כי הכיר גרסה כזאת ,שמע על כיוצא בה או שהגיעה לידיעתו דרך תרגומים ערביים נוצריים .דוגמה
נוספת מעין זו תידון בסיום דברינו.
137כאן אנו נתקלים באי־עקיבות לשונית -פתיחה בלשון רבים' :אנכם אסקיתם' ,כנראה בהשראת
הפסוק ,וסיום בלשון נוכח' :אדיתהם אנת' ,בהתאם לצורת הדיבור הקבועה בפרק ,אולי תנא דמסייע
נוסף להשערתי בדבר היכרות עם גרסה כגרסת השבעים.
