Page 174 - ginzei qedem 8
P. 174

‫יאיר צורן‬                                                           ‫‪174‬‬

‫יינצל מגזר דיני‪ ,‬לא אתה ולא זולתך‪ .‬וכן‬    ‫מטאלבתי‪ ,‬לא אנת ולא גירך‪ .‬וכמא קאל‬
‫אמר 'כי כוס ביד ה' ויין חמר מלא מסך‬       ‫‪ 540‬כי כוס ביד יוי ויין חמר מלא מסך וג'‪.‬‬
‫וג'' )תהלים עה‪ ,‬ט(‪ 138.‬ואומרו 'תמיד'‪,‬‬     ‫וקו' תמיד יריד בה אן שרבהם הו שרב‬
‫כוונתו בו כי שתייתם שתייה מתמדת‪ .‬לא‬       ‫דאים‪ ,‬ליס מתל ישראל אלדי שרבו כאסי‬
‫כישראל השותים את כוסי רק בימי הגלות‬       ‫מדה זמאן אלגלות פקט וירג׳עו ישרבו‬
‫וישובו וישתו 'כוס ישועות' )תהלים קטז‪,‬‬
                                                        ‫כוס ישועות כוס תנחומים‪.‬‬
   ‫יג(‪' 139,‬כוס תנחומים' )ירמיהו טז‪ ,‬ז(‪.‬‬
‫ומפרש אחר אמר כי כוונתו בו לישראל‪140,‬‬                                                               ‫‪545‬‬
‫אשר להם נאמר ישירות 'כה אמר ה'‬
‫אלהים' כפי שביארתי בפתח הנבואה‪.‬‬           ‫וקאל מפסר אכר אנה ישיר בה אלי‬
‫ואמר‪ :‬הו‪ ,‬ישראל‪ ,‬כשם ששתיתם את‬            ‫ישראל אלדי כאן קאל להם כה אמר יוי‬
‫'כוס החמה' )ירמיהו כה‪ ,‬טו(‪ ,‬כאשר‬          ‫אלהים מואג׳הה להם עלי מא שרחת‬
‫הסתערו עליכם האויבים גלים גלים‪ ,‬כן‬        ‫פי צדר אלנבוה‪ .‬פקאל יא ישראל כמא‬
‫ישתו כל הגויים כוס תמיד‪ ,‬ואדום הוא‬        ‫שרבתם כוס החמה פי ג'בל קדסי אלתי‬
‫אחד מן הגויים שישתו את הכוס‪ ,‬כמו‬          ‫‪ 550‬גזת אליכם אלאעדא דפעאת כתירה‪,‬‬
‫שאמר ירמיהו ע״ה 'כה אמר ה' אלהים‬          ‫כדאך תשרב כל אלאמם כאסי שרב‬
‫הנה אשר אין משפטם לשתות הכוס שתו‬          ‫דאימא ואדום פהו ואחד מן אלגוים אלדי‬
‫ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי‬         ‫ישרבו אלכאס כמא ק' ירמיהו עאל״ס כה‬
                                          ‫אמר יוי אלהים הנה אשר אין משפטם‬
        ‫שתו תשתה' )ירמיהו מט‪ ,‬יב(‪141.‬‬     ‫‪ 555‬לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה‬
‫ואמר 'ושתו ולעו'‪ ,‬כלומר שכאשר ישתו‬
‫לא יקיאו אלא שהסם ייכנס באיבריהם‬           ‫תנקה לא תנקה )‪94‬ב( כי שתה תשתה‪.‬‬
                                          ‫וקאל ושתו ולעו יעני אנהם אדא שרבו‬
                                          ‫לא יקדפו בל יחצל אלסם פי אחשאהם‬

‫‪ 138‬גם בפירושו לפסוק בתהלים מובע אותו רעיון עצמו‪ ,‬קרוב לוודאי בהשראת המילים 'כל רשעי ארץ'‬
‫שבסיומו‪ .‬הכוס מסמלת את נקמת ה' ואותה הוא משקה לכל הרשעים‪ ,‬ואחד מהם לא נותר‪ .‬תחילה‬
‫הוא משקה את הכוס לאדום ולישמעאל ואחר כך לגויים כולם‪ .‬יפת מדגיש כי 'את שמריה של כוס‬

                         ‫זו ישתו כל רשעי ארץ ולא ייוותר כופר ומורד' )ראו‪ :‬כ״י פס‪ ,3‬דף ‪ 27‬א‪ -‬ב(‪.‬‬
‫‪ 139‬בפירושו לפסוק זה הוא מדגיש כי הוא מכוון לכך שהצרות והיגונות כבר תמו )ראו‪ :‬כ״י פס‪,5‬‬

                                                                                                    ‫דף ‪42‬א(‪.‬‬
‫‪ 140‬בניגוד למפרשים העלומים שנזכרו קודם לכן‪ ,‬הזיהוי כאן פשוט וברור‪ .‬אין זה כי אם דניאל אלקומסי‬
‫)ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪ .(25‬לצירוף 'מפסר אכר' אצל יפת‪ ,‬הרומז לאלקומסי‪ ,‬ראו‪ :‬נדלר עקירב )לעיל‪,‬‬
‫הערה ‪ ,(30‬עמ' ‪ .141‬כפי שמעירה שגית בוטבול‪ ,‬יפת אינו חושף את מקורותיו ונוקט ביטויים כגון‬

                                     ‫'וקאל בעץ' אלמפסרין' )ראו‪ :‬בוטבול ]לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,[2‬עמ' ‪.(461‬‬
‫‪ 141‬בפירושו לפסוק זה מדגיש יפת כי מי שהשקה את ישראל כוס תמרורים לא יינצל ממנה )ראו‪ :‬כ״י‬

                                                                                              ‫ל‪ ,2‬דף ‪186‬ב(‪.‬‬
   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179