Page 139 - ginzei qedem 8
P. 139

‫פירוש יפת בן עלי הקראי לספר עובדיה ‪139‬‬

‫לישראל‪ .‬וכן הבטיח בסוף נבואתו את‬        ‫‪ 10‬איצ'א פי אכר נבותה מא יפעלו ישראל‬
‫מה שיעשו ישראל לאדום בדרך של הרג‬        ‫באדום מן אלקתל ואלאסתיצאל‪ .‬ובשר‬
‫והכחדה‪ .‬ו]עוד[ הבטיח כי ישובו ]מן[‬      ‫ברג'וע אלגליות אלדי אנג׳לו פי בית‬
‫הגלויות שגלו בימי בית ראשון ובית שני‪.‬‬   ‫ראשון ובית שני ובשר איצ'א ברג'וע‬
‫וכן הבטיח כי השלטון ישוב לישראל וכל‬     ‫אלדולה לישראל עלי מא נשרח כל ואחד‬

       ‫אחד ואחד מהם יבואר במקומו‪26.‬‬                                    ‫‪ 15‬פי מוצ׳עה‪.‬‬
‫אמר בפתיחתה ]של נבואתו[ 'חזון‬           ‫קאל פי צדרהא חזון עבדיה פדל דלך עלי‬
‫עובדיה' וזה מוכיח על כך שזו נבואה‬       ‫אנהא נבוה אנבאהא )‪80‬ב( אללה ]ת״ע[‬
‫שניבא אלוהים יתעלה‪ 27,‬כאומרו 'חזון‬      ‫בהא מתל קו' חזון ישעיהו בן אמוץ‪ .‬והדא‬
‫ישעיהו בן אמוץ' )ישעיהו א‪ ,‬א(‪ 28.‬ברם‪,‬‬   ‫אלנבי ע״ה כאן מפצ׳ל פי נפסה מן ג׳הה‬
‫נביא זה עליו השלום היה נכבד בפני‬        ‫‪ 20‬שרף אלנבוה ולם יכון אביה ולא‬
‫עצמו בשל‪ 29‬כבוד הנבואה‪ .‬לא אביו‪ ,‬אף‬     ‫אסלאפה בשרפה פלדלך לם ינסבה אלי‬
‫לא זקניו‪ ,‬לא ]הגיעו[ למעמדו ועל כן לא‬   ‫אבאה ולם ידכר איצ׳א אסם בלדה‪.‬‬
‫ייחסו לאביו וכן לא הזכיר שם עירו‪30.‬‬

    ‫כתיבתו של יפת דידקטית מאוד ‪ -‬מן הכלל אל הפרט‪ ,‬ולכך עוד נשוב )ראו להלן‪ ,‬הערה ‪.(114‬‬                ‫‪26‬‬
‫להשמטתן ולהוספתן של מילים כגון זו ראו‪ :‬ח' בן שמאי‪' ,‬מהדורה ונוסחאות מפירושי יפת בן עלי‬               ‫‪27‬‬
                                                                                                     ‫‪28‬‬
                                                             ‫למקרא'‪ ,‬עלי ספר‪ ,‬ב )תשל״ו(‪ ,‬עמ' ‪.32-17‬‬
‫בתחילת פירושו להושע מבחין יפת בין שלושה סוגי נבואה‪ :‬דבר‪ ,‬חזון ומשא )ראו‪ :‬שלוסברג ופוליאק‬             ‫‪29‬‬
‫]לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,[2‬עמ' ‪ ,143‬ובתרגום שם‪ ,‬עמ' ‪ ,264‬וכן הערת המהדירים במבוא‪ ,‬עמ' ‪ .(46‬בפירושו‬              ‫‪30‬‬
‫ל'חזון ישעיה' )ישעיהו א‪ ,‬א( הוא מגדיר 'חזון' כנבואה שהיא 'בחזון ובמראה'‪ ,‬כאשר 'הכבוד מקיפם‬
‫]את הנביאים[ והם מתעסקים בו תחת אשר ]יתעסקו[ בעניני העולם הזה ומתעלמים מהם'‪ .‬כן הוא‬
‫מפנה בהקשר זה לפסוק 'אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר' )בראשית טו‪ ,‬א(‪.‬‬

                                         ‫לצירוף 'מן ג'הה' ראו‪ :‬בלאו )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(23‬עמ' ‪.751-750‬‬
‫בעניין זה הולך יפת בעקבות חז״ל שאמרו‪' :‬כל נביא שנתפרש שמו ושם אביו‪ ,‬נביא בן נביא‪ .‬וכל‬
‫שנתפרש שמו ולא שם אביו הוא נביא ולא בן נביא'‪ .‬ראו‪ :‬ויקרא רבה‪ ,‬מהדורת מ' מרגליות‪ ,‬ירושלים‬
‫תשי״ג‪-‬תש״ך‪ ,‬ו‪ ,‬ו‪ ,‬עמ' קמג‪ .‬וכן‪' :‬דאמר עולא‪ :‬כל מקום ששמו ושם אביו בנבואה‪ ,‬בידוע שהוא נביא‬
‫בן נביא‪ .‬שמו ולא שם אביו‪ ,‬בידוע שהוא נביא ולא בן נביא' )בבלי‪ ,‬מגילה טו ע״א(‪ .‬תודתי לידידי‬
‫שלומי אפרתי על שהפנני למקורות אלה‪ .‬בדומה לכך יאמר יפת בפירושו לפסוק‪' :‬בארה בנו‪ ...‬הוא‬
‫נשיא לראובני' )דברי הימים א' ה‪ ,‬ו(‪ .‬עוד לעניין ייחוסו של בארה בפירושו של יפת לספר הושע ראו‪:‬‬
‫שלוסברג ופוליאק )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(2‬עמ' ‪ .86‬לעניין אביו של עמוס ראו גם‪ :‬מ' נדלר עקירב‪ ,‬פירוש‬
‫יפת בן עלי לספר עמוס‪ ,‬עבודת דוקטור‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬רמת גן תש״ע‪ ,‬עמ' ‪ .94-91‬בפתח‬
‫פירושו לחבקוק הוא אומר‪' :‬ואמר חבקוק הנביא והוא אינו מייחסו אל אביו ולא אל זקניו מפני‬
‫שהם לא היו בדרגת כבוד כשלו כלומר כבוד הנבואה ולא הייתה להם מעלת כבוד כהונה ויש לראותו‬
‫בהתאם לעיקרון שציינו בראשית הספר הזה והוא שכל מי שלא נזכר שם עירו הרי הוא מירושלים'‪.‬‬
‫ראו‪ :‬ע' לבנה כפרי‪' ,‬ספר חבקוק בפירושו של יפת בן עלי חסן בן עלי הלוי הבצרי'‪ ,‬ספונות‪ ,‬ו ]כא[‬
   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144