Page 68 - ginzei qedem 8

‫‪ 68‬אורי ארליך ואבי שמידמן‬

‫משלו'‪ 3.‬המילים ׳על המזון׳ הן המאפיין היחיד של נוסח ברכת המזון שיש עליו עדות‬
‫מפורשת שנהג בנוסח ארץ ישראל‪ ,‬בניגוד למנהג בבל‪ ,‬שבו היה שגור נוסח הזימון ׳נברך‬
‫שאכלנו משלו׳‪ 4.‬מאז מאמרו של מאן פורסמו עוד קטעי ברכת מזון המייצגים לכאורה את‬
‫נוסח הברכה הארץ ישראלי‪ ,‬אך אף אחד מהם לא העמיד קני מידה ראויים לאפיון מנהג‬
‫ארץ ישראל של ברכת המזון‪ 5.‬אכן‪ ,‬טרם פורסם ‪ -‬ואפילו נדון ‪ -‬קטע של ברכת מזון‬

‫בנוסח קבע שיש בו זימון על פי מנהג ארץ ישראל‪6.‬‬
‫במאמר זה יוצגו לראשונה חמישה קטעי ברכת מזון בלשון של קבע עם זימון בנוסח‬
‫׳נברך על המזון שאכלנו משלו׳‪ .‬כדי לשרטט תמונה כוללת יותר‪ ,‬יוצגו עוד שנים עשר‬
‫קטעים של פיוטי ברכת מזון שגם בהם מופיע נוסח הזימון בלשון זו‪ 7.‬לאורפרסום זה יידונו‬
‫שני נושאים עיקריים‪ :‬האחד‪ ,‬כיצד ועד כמה יכול נוסח הזימון לשמש קנה מידה לאפיון‬

‫המנהג של ברכת המזון; האחר‪ ,‬מהו נוסח הזימון הארץ ישראלי על מרכיביו השונים‪.‬‬

‫א‪ .‬לשון הזימון כגורם המאפיין את מוצאה של ברכת המזון‬

‫מקובל במחקר שנוסח הזימון על פי מנהג ארץ ישראל הוא ׳נברך על המזון שאכלנו‬
‫משלו׳‪ ,‬ואילו במנהג בבל הנוסח הוא ׳נברך שאכלנו משלו׳‪ 8.‬המקור העיקרי לקביעה זו‬

‫הוא ספר ׳החילוקים׳ ולהלן שתיים מנוסחאותיו‪:‬‬

‫א״מ)=אנשי מזרח( אין מזכירין מזון בברכת המזון‪ ,‬ובני א״י עושין מזון עקר‪9.‬‬
‫בני בבל אומרין נברך שאכלנו ואין מזכירין מזון‪ ,‬בני ישראל עושין מזון עיקר‬

‫שהכל טפלה לו‪10.‬‬

‫ו או שם‪ ,‬עמ׳ ‪ .332‬בקטע האחד)מספו ‪ (18‬שנפקדה בו תחילת הבוכה‪ ,‬אם כי באופן קטוע‪ ,‬לשון הזימון‬ ‫‪3‬‬
‫הייתה כנואה הלשון השגווה ׳נבוך שאכלנו משלו׳‪ ,‬כפי שהשלימה אל נכון מאן בעצמו‪.‬‬
‫ואו על כך בהוחבה להלן‪ ,‬סעיף א‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫ו או עליהם להלן‪ ,‬סעיף ג‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫יוצאת מכלל זה הזכות כ״י קימבוידג׳ ‪) T-S AS 104.18‬קטע ד להלן( אצל ק׳ שובל‪ ,‬נוסח בוכת המזון‬
‫כפי שהוא עולה מספרות חז״ל ומן הסידורים הקדומים‪ ,‬עבודת דוקטור‪ ,‬אוניברסיטת בן־גוריון‪ ,‬תשע״א‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫כמה מקטעי בוכות המזון המפויטות פורסמו בעבו‪ ,‬וראו‪ :‬פירוט בתיאור כתבי היד להלן‪ ,‬סעיף ה‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫בנושא הזימון‪ ,‬כולל ההבדל בין מנהג אוץ ישואל למנהג בבל‪ ,‬עסק לאחרונה ו׳ כהן‪ ,‬׳תולדותיה של‬ ‫‪9‬‬
‫״בוכת הזימון״׳‪ ,‬עבודת מוסמך‪ ,‬אוניברסיטת בו־אילן‪ ,‬ו מ ת גן תשס״ג‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫סימן כד; על פי כ״י לונדון‪ ,‬מונטפיווי ‪ .130‬ואו‪ :‬י׳ מילו‪ ,‬חלוף המנהגים בין בני בבל ובני אוץ ישואל‪,‬‬
‫וינה תול״ח‪ ,‬עמ׳ ‪ ;23‬מ׳ מרגליות‪ ,‬החילוקים שבין אנשי מזוח ובני אוץ ישואל‪ ,‬ירושלים תוצ״ח‪ ,‬עמ׳‬

‫‪.138‬‬
‫סימן כד; על פי כ״י סנקט פטובווג‪ ,‬אוסף פירקוביץ‪ .EVR ARAB 1 1989, fol 263, recto ,‬על מקור‬
‫זה ונוסחים קרובים לו ואו‪ :‬ז׳ אלקין‪ ,‬׳הנוסח הקואי של ״ספו החילוקים בין בני ארץ־ישראל לבני בבל״׳‪,‬‬