Page 69 - ginzei qedem 8
P. 69
קטעי ברכות מזון מן הגניזה עם לשון זימון 69
כמה מקורות בספרות חז״ל הקודמים לספר ׳החילוקים׳ חיזקו עמדה זו .במשנה מובאת
לשון הזימון על פי מנהג ארץ ישראל הקדמון:
כיצד מזמנין :בג׳ אומר נברך ,בג׳ והוא אומר ברכו .בעשרה אומר נברך לאלהינו,
בעשרה והוא אומר ברכו .אחד עשרה ואחד עשרה רבוא .במאה אומר נברך לה׳
אלהינו ,במאה והוא אומר ברכו .באלף אומר נברך לה׳ אלהינו אלהי ישראל ,באלף
והוא אומר ברכו .ברבוא אומר נברך לה׳ אלהינו אלהי ישראל אלהי הצבאות
יושב הכרובים על המזון שאכלנו ,ברבוא והוא אומר ברכו .כענין שהוא מברך כך
עונין אחריו ברוך ה׳ אלהינו אלהי ישראל אלהי הצבאות יושב הכרובים על המזון
שאכלנו)ברכות ז ,ג(.
התנא קיצר בלשונו בדוגמאות הראשונות והביא את מלוא לשון הזימון רק בקבוצה
האחרונה של ריבוא מברכים ,ושם מפורש הנוסח ׳על המזון שאכלנו׳.
גם מן המקורות התלמודיים הארץ ישראליים עולה לשון הזימון ׳על המזון׳ .בסוף
הסיפור המפורסם על שמעון בן שטח וינאי המלך ,שבו מתבקש שמעון בן שטח לברך על
המזון ,נאמר :׳נסב כסא ומר ,נברך על המזון שאכל ינאי וחביריו .אמר ליה ,עד כדון את
בקשיותך! אמר ליה ,ומה נאמר על המזון שלא אכלנו? אמר ,הבון ליה דליכול .יהבו ליה
ואכל ומר ,נברך על המזון שאכלנו׳)ירושלמי ,ברכות ז א ,יא ע״ב(.וו סיפור תלמודי זה
מעיד לפי תומו שלשון הזימון הארץ ישראלי הוא ׳על המזון׳.
במקבילה הבבלית של הסיפור מתועדת לשון זימון המעוצבת על פי מידותיו של הזימון
במנהג הבבלי :׳יהבו ליה כסא לברוכי .אמר היכי אבריך -ברוך שאכל ינאי וחביריו
משלו? שתייה לההוא כסא .יהבו ליה כסא אחרינא ובריך׳)ברכות מח ע״א( .כאמור,
על פי מקורות עיקריים אלה נתקבלה החלוקה המובהקת שבין לשון הזימון במנהג ארץ
ישראל לבין לשון הזימון במנהג בבל.
ואולם ,מן העדויות הליטורגיות של הסידורים הקדומים מן הגניזה ,הגלויים לנו היום
הרבה יותר מבעבר 12,עולה שלא ניתן לקבל חלוקה מוחלטת זו כמות שהיא ויש להגדירה
באופן מעט שונה .באשר למנהג התפילה של בני בבל ,אפשר לקבוע באופן חד משמעי
תרביץ ,סו)תשנ״ז( ,עמ׳ ו סו-ווו .לנוסחים נוספים של חילוק זה ואו :ב״מ לוין ,אוצו חלוף המנהגים וו
בין בני אוץ ישואל ובין בני בבל ,ירושלים תש״ב ,עמ׳ .51 2ו
ומעין זה במקבילה בנזיר ה ג ,נד ע״ב .והשוו גם בראשית ובה צא ג ,מהדורת תיאודוו־אלבק ,עמ׳ 7ווו .עם
זאת ,לשון הזימון במקבילה שבקהלת ובה פושה ז חסוה את המילים ׳על המזון׳ ,וראו להלן ,העוה 8ו.
במפעל התפילה ,מיסודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ,נאספו עד כה למעלה מארבע
מאות ועשרים קטעי גניזה המכילים נוסחים מלאים או חלקיים של בוכת המזון.
