Page 69 - ginzei qedem 8
P. 69

‫קטעי ברכות מזון מן הגניזה עם לשון זימון ‪69‬‬

‫כמה מקורות בספרות חז״ל הקודמים לספר ׳החילוקים׳ חיזקו עמדה זו‪ .‬במשנה מובאת‬
                                          ‫לשון הזימון על פי מנהג ארץ ישראל הקדמון‪:‬‬

‫כיצד מזמנין‪ :‬בג׳ אומר נברך‪ ,‬בג׳ והוא אומר ברכו‪ .‬בעשרה אומר נברך לאלהינו‪,‬‬
‫בעשרה והוא אומר ברכו‪ .‬אחד עשרה ואחד עשרה רבוא‪ .‬במאה אומר נברך לה׳‬
‫אלהינו‪ ,‬במאה והוא אומר ברכו‪ .‬באלף אומר נברך לה׳ אלהינו אלהי ישראל‪ ,‬באלף‬
‫והוא אומר ברכו‪ .‬ברבוא אומר נברך לה׳ אלהינו אלהי ישראל אלהי הצבאות‬
‫יושב הכרובים על המזון שאכלנו‪ ,‬ברבוא והוא אומר ברכו‪ .‬כענין שהוא מברך כך‬
‫עונין אחריו ברוך ה׳ אלהינו אלהי ישראל אלהי הצבאות יושב הכרובים על המזון‬

                                                            ‫שאכלנו)ברכות ז‪ ,‬ג(‪.‬‬

‫התנא קיצר בלשונו בדוגמאות הראשונות והביא את מלוא לשון הזימון רק בקבוצה‬
                  ‫האחרונה של ריבוא מברכים‪ ,‬ושם מפורש הנוסח ׳על המזון שאכלנו׳‪.‬‬

‫גם מן המקורות התלמודיים הארץ ישראליים עולה לשון הזימון ׳על המזון׳‪ .‬בסוף‬
‫הסיפור המפורסם על שמעון בן שטח וינאי המלך‪ ,‬שבו מתבקש שמעון בן שטח לברך על‬
‫המזון‪ ,‬נאמר‪ :‬׳נסב כסא ומר‪ ,‬נברך על המזון שאכל ינאי וחביריו‪ .‬אמר ליה‪ ,‬עד כדון את‬
‫בקשיותך! אמר ליה‪ ,‬ומה נאמר על המזון שלא אכלנו? אמר‪ ,‬הבון ליה דליכול‪ .‬יהבו ליה‬
‫ואכל ומר‪ ,‬נברך על המזון שאכלנו׳)ירושלמי‪ ,‬ברכות ז א‪ ,‬יא ע״ב(‪.‬וו סיפור תלמודי זה‬

                            ‫מעיד לפי תומו שלשון הזימון הארץ ישראלי הוא ׳על המזון׳‪.‬‬
‫במקבילה הבבלית של הסיפור מתועדת לשון זימון המעוצבת על פי מידותיו של הזימון‬
‫במנהג הבבלי‪ :‬׳יהבו ליה כסא לברוכי‪ .‬אמר היכי אבריך ‪ -‬ברוך שאכל ינאי וחביריו‬
‫משלו? שתייה לההוא כסא‪ .‬יהבו ליה כסא אחרינא ובריך׳)ברכות מח ע״א(‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫על פי מקורות עיקריים אלה נתקבלה החלוקה המובהקת שבין לשון הזימון במנהג ארץ‬

                                                   ‫ישראל לבין לשון הזימון במנהג בבל‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬מן העדויות הליטורגיות של הסידורים הקדומים מן הגניזה‪ ,‬הגלויים לנו היום‬
‫הרבה יותר מבעבר‪ 12,‬עולה שלא ניתן לקבל חלוקה מוחלטת זו כמות שהיא ויש להגדירה‬
‫באופן מעט שונה‪ .‬באשר למנהג התפילה של בני בבל‪ ,‬אפשר לקבוע באופן חד משמעי‬

‫תרביץ‪ ,‬סו)תשנ״ז(‪ ,‬עמ׳ ו סו‪-‬ווו‪ .‬לנוסחים נוספים של חילוק זה ואו‪ :‬ב״מ לוין‪ ,‬אוצו חלוף המנהגים‬             ‫וו‬
                                                 ‫בין בני אוץ ישואל ובין בני בבל‪ ,‬ירושלים תש״ב‪ ,‬עמ׳ ‪.51‬‬  ‫‪2‬ו‬

‫ומעין זה במקבילה בנזיר ה ג‪ ,‬נד ע״ב‪ .‬והשוו גם בראשית ובה צא ג‪ ,‬מהדורת תיאודוו־אלבק‪ ,‬עמ׳ ‪7‬ווו‪ .‬עם‬
    ‫זאת‪ ,‬לשון הזימון במקבילה שבקהלת ובה פושה ז חסוה את המילים ׳על המזון׳‪ ,‬וראו להלן‪ ,‬העוה ‪8‬ו‪.‬‬

‫במפעל התפילה‪ ,‬מיסודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים‪ ,‬נאספו עד כה למעלה מארבע‬
                         ‫מאות ועשרים קטעי גניזה המכילים נוסחים מלאים או חלקיים של בוכת המזון‪.‬‬
   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74