Page 74 - ginzei qedem 8
P. 74
74אורי ארליך ואבי שמידמן
ישראל ,ואף נוצר עבורה טור פייטני מיוחד ׳לך נפאר וכו״ ,כפי שכבר העמיד פליישר32.
נראים אפוא הדברים שקטע הסידור שלפנינו שייך לקבוצת הסידורים הארץ ישראליים.
ב .מרכיבי לשון הזימון על פי מנהג ארץ ישראל הקדום
לשון הזימון הרווחת ברוב הקטעים המתפרסמים להלן היא :׳נברך על המזון שאכלנו
משלו ומטובו חיינו׳ .יחד עם זאת ,גם בלשון משותפת זו ישנם חילופי נוסח אחדים,
ולהלן נדון בעיקרי החילופים האלה ובמשמעותם.
) (1ההקדמה לזימון :בחמישה קטעים 33קודמת לזימון פסקה הכוללת נטילת רשות
מן הקב׳׳ה ומן הקהל ,בנוסח ׳הודו ליי כי טוב כי לעולם חסדו .מרשות רבותינו מרשות
השמים׳ .פסקת הקדמה זו מוכרת גם מנוסחים של קידוש לשבת ולחגים בסידורים ארץ
ישראליים מן הגניזה 34.ברם ,ניתן למצוא פסקה זו גם לפני הזימון ה׳בבלי׳ ,לעתים
בהקשרים בבליים מובהקים35.
) (2׳נברך׳ :כל הקטעים שלפנינו נוקטים לשון ׳נברך׳ ,חוץ מקטע י ,הגורס ׳אברך׳ .נוסח
זה מפתיע ,שכן אין הוא אלא הכרזה אישית של אדם אחד על כוונתו לברך ,בלי שהוא
מזמין אחרים להצטרף .לאמתו של דבר ,אנו מכירים תופעה דומה במנהגי התפילה הארץ
ישראליים :האדם המתפלל ביחידות מחליף את ההזמנה ׳ברכו את יי המבורך׳ באמירה
ואו :פליישו ,תפילה)לעיל ,העוה ,(1עמ׳ .85-83בוכת הפסוקים בתוך סידור אוץ ישראלי מצויה גם 32
בכ״י קימבוידג׳ ) T-S Misc.29.10כעת.(T-S 28.26 : 33
קטעים ו ,ז ,יא ,יב ,יג. 34
כך למשל בכ׳׳י בית המדוש לרבנים ;ENA 3236.3כ״י וסטמינסטו ;Lit.II.85כ״י פילדלפיה Halper 35
.209התופעה מובלטת אצל ע׳ פליישו ,׳לסדרי התפילה בבית הכנסת של בני ארץ־ישראל בפוסטאט
בראשית המאה השלוש עשוה׳ ,אסופות ,ז)תשנ״ג( ,עמ׳ ־מ ,העוה .108ואולם מצאנו את התופעה גם
במסגרת המנהג הבבלי .כך ,למשל ,היא מתועדת לפני הקידוש בכ׳׳י קימבוידג׳ ,T-S NS 150.138הכולל
את הנוסח הבבלי של ברכת קדושת היום לרגלים בעמידה )׳אתה בחרתנו׳ ולא ׳אתה בחרת׳( ,וכן את
הנוסח הבבלי של הקידוש לרגלים)׳]אשר[ קדשנו׳ ולא ׳אשר קידש׳(.
ההקדמה מופיעה לפני הזימון ה׳בבלי׳ בקטעים אלה :כ״י קימברידג׳ ;Or.1080 10.20כ״י קימברידג׳ T-S
;NS 120.29כ״י קימברידג׳ ;T-S NS 147.40כ״י קימברידג׳ .T-S Misc.10.140הקטע הראשון כולל
הגדה ארץ ישראלית)כולל ברכת ׳זוכר הברית׳ על המצה( ,אך שני הקטעים הבאים שייכים למנהג הבבלי
)כ״י קימברידג׳ T-S NS 120.29כולל הגדה ובה ברכות ׳על אכילת מצה׳ ו׳על אכילת מרור׳ כמנהג הבבלי;
ובכ״י קימברידג׳ T-S NS 147.40אנו מוצאים קידוש בחתימת ׳מקדש השבת׳ על דרך המנהג הבבלי(.
המצב הקטוע של כתב היד האחרון אינו מאפשר לקבוע את מנהגו .יש לציין כי יש המשך ללשון ׳מרשות
השמים׳ בכמה סידורים קדומים כמנהג רומה ,ובהם ביטוי זה מובא כמענה של הקהל בתחילת ברכת
המזון .ראו למשל :כ״י פריס ,הספרייה הלאומית) heb. 599 ,שנת (1265וכ״י וטיקן ) 594המאה החמש
עשרה(.
