Page 71 - ginzei qedem 8
P. 71
קטעי ברכות מזון מן הגניזה עם לשון זימון 71
כפי שהוא מובא במשנה נתקבל במנהג ארץ ישראל כבר בזמן קדום יותר ,בוודאי לפני
'תקופת הגניזה׳ 18.אין סיבה לשער ששינוי זה לא נעשה בארץ ישראל גופה ,אם כי הוא
לא פשט בה באופן מוחלט ,ועוד בתקופת הגניזה ניתן למצוא את נוסח הזימון ׳על המזון׳.
לאמתו של דבר ,כבר בספרות התלמוד מצוי תיעוד לשינוי במנהג ארץ ישראל ,וככל
הנראה בארץ ישראל גופה ,אך מקור זה פורש על פי שגרת העמדה המחקרית ,שחילקה
באופן מוחלט בין שני מנהגי הזימון .וכך מובא בתלמוד הבבלי :׳אמר ר׳ יוחנן ,ברוך
שאכלנו משלו הרי זה תלמיד חכם ,על המזון שאכלנו הרי זה בור׳)ברכות נ ע״א( .מובאה
מפורשת זו ,המגנה את לשון הזימון ׳על המזון׳ ומשבחת את לשון הזימון ׳הבבלי׳ ,הובאה
רק בתלמוד הבבלי ,והחוקרים פירשו זאת לאור ההבחנה השגורה בין מנהג ארץ ישראל
למנהג בבל .כדי להתגבר על הקושי שדעה זו מובאת בשם ר׳ יוחנן ,החכם הארץ ישראלי
הידוע בן המאה השלישית ,ניסו חוקרים להוציא את הדברים מחזקתם אף שהדוחק
שבדבר גלוי לעין19.
נראה אפוא שבשלב מסוים נמצאה לשון הזימון הקדומה ׳על המזון׳ ,כפי כשהיא
עולה מן המשנה ,בלתי ראויה ,ור׳ יוחנן ביקש להסיר את המילים הללו בארץ ישראל20.
שינוי זה נתקבל במלואו בבבל ,אך בארץ ישראל המשיכו להתקיים שתי לשונות הזימון,
הלשון הקדומה ׳על המזון׳ ובצדה הלשון המתוקנת על פי קביעתו של ר׳ יוחנן .בעל
ספר ׳החילוקים׳ ,שביקש להדגיש את ההבדלים ,מנה את השינוי בזימון כהבדל בין שני
המנהגים ,אף על פי ששינוי זה לא היה מוחלט .את שתי לשונות הזימון ניתן למצוא
ואיה לכך אולי מצויה במקבילה לסיפור על ינאי ושמעון בן שטח המובאת בקהלת ובה ז :׳אמו מה 18
איבויך ,נימו ברוך שאכל ינאי משלו ,א״ל את כדון את בקשיותך לא שמעית מן יומא ינאי בבוכתא ,א מו
ומה אית לי למימו ברוך שאכלנו ולא אכלתי ,א מו להו אייתי ליה דייכול ,מן דאכל א מו שאכלנו משלו׳. 19
לשון הזימון במובאה אוץ ישראלית זו ניתנת בהתאם לנוסח השגוו ,ללא ׳על המזון׳ ,ויש לציין שמובאה 20
זו אינה מושפעת מן הסיפור בנוסח התלמוד הבבלי .עדות עקיפה נוספת לקיומו של לשון זימון ללא ׳על
המזון׳ בארץ ישואל של תקופת התלמוד עולה אולי מן המובאה הבאה :׳אברהם היה מקבל את העוברים
ואת השבים ,משהיו אוכלין ושותים א מו להון בויכו ,אמ׳ ליה מה נאמ׳? אמו ,ברוך אל עולם שאכלנו
משלו׳)בראשית ובה מט ד ,מהדורת תיאודוו־אלבק ,עמ׳ .(503-502המדוש אינו מציין את לשון הזימון,
אך לאוו נוסח הבוכה אפשו לשעו שהוא מבוסס על לשון הזימון ללא ׳על המזון׳.
ואו :ש׳ ליברמן ,תוספתא כפשוטה ,בוכות ,עמ׳ 9והעדה ;41א׳ גולדברג ,׳ו׳ זיוא ומנהג בבל בארץ
ישואל׳ ,תרביץ ,לו)תשכ״ז( ,עמ׳ .327-326וראו גם :א׳ שמש ,׳בוכות המזון -שלוש או אובע?׳ ,סידוא,
יא )תשנ״ה( ,עמ׳ .159
לרתיעה מן הלשון ׳על המזון׳ ניתנו כמה פירושים .מדברי וב הונא בויה דוב יהושע בהמשך הסוגיה שם
ניתן ללמוד ,שהוא ואה את הפגם בכך שלשון זו עלולה להתפרש כברכה לבעל הבית ,שהוא בעל המזון,
ולא לאל .שמש הציע פירוש אחו ,שבוכת הזימון היא שבח כללי לאל ,שממנו ניזון האדם ,ואילו המילים
׳על המזון׳ יכולות להתפרש כברכה על המזון שנאכל זה עתה .ואו :שמש ,שם ,העוה .27
