Page 70 - ginzei qedem 8
P. 70
70אורי ארליך ואבי שמידמן
שלא נמצא אפילו סידור בבלי מובהק אחד שלשון הזימון שבו כוללת את המילים ׳על
המזון׳ כמו במקורות הארץ ישראליים .כך עולה מסידורי הגאונים ומאותם סידורים מן
הגניזה הקהירית שאפשר לאפיין אותם כמייצגים של מנהג בבל .במנהג זה ידועה אפוא
רק לשון הזימון הרגילה ,ללא ׳על המזון׳.
לעומת זאת ,במנהג ארץ ישראל נהגו בתקופת הגניזה שתי לשונות הזימון זו בצד זו.
יתר על כן ,מטבע הזימון הנפוץ יותר היה דווקא ללא ׳על המזון׳ ,כמנהג בבל .ככלל ,מתוך
כשלושים וחמישה קטעי גניזה של פיוטי ברכת מזון שנרשמה בהם לשון הזימון ,בשני
שלישים הלשון היא על פי הנוסח ׳הבבלי׳ השגור ,ורק בשליש כולל הזימון את המילים
׳על המזון׳ .רוב פיוטי ברכת המזון שימשו בקהילות שנהגו על פי מנהג ארץ ישראל13,
ויש לשער שגם רובם של הפיוטים האלה שירתו קהילות שבהן רווח מנהג ארץ ישראל,
ולשון הזימון שנהגה בהם הייתה זו ה׳בבלית׳ .יתרה מזו ,מבין קטעי הסידורים שניתן היה
לאפיינם ,על פי קריטריונים מובהקים 14,כסידורים על פי מנהג ארץ ישראל ,הנוסח ה׳ארץ
ישראלי׳ בתוספת המילים ׳על המזון׳ אינו הנוסח הרווח 15.רבים יותר הסידורים הארץ
ישראליים שמופיעה בהם לשון הזימון השגורה ,׳נברך שאכלנו משלו׳ וכיוצא בה 16.דוגמה
מובהקת לזימון ה׳בבלי׳ במנהג ארץ ישראל יש ב׳הגדת גרינסטון׳ 17,הכוללת תיעוד נאמן
של נוסח ההגדה על פי מנהג ארץ ישראל ,שהזימון המובא בה הוא בנוסח ה׳בבלי׳.
אין זה סביר לפרש את שכיחותו של נוסח הזימון ׳הבבלי׳ בהשפעה של מנהג בבל על
מנהג ארץ ישראל בתקופת הגניזה .השפעה מעין זו מוכרת לנו בהקשרים ליטורגיים לא
מעטים ,אך היא מעולם לא זכתה להשפעה כה נרחבת בלב המנהג הארץ ישראלי .אכן,
הזימון ה׳בבלי׳ הגיע גם לסידורים ארץ ישראליים ׳טהורים׳ ,כהגדת גרינסטון ,שבהם רק
נוסח הזימון פוגם לכאורה בתיעוד המנהג בטהרתו.
מן המקורות הליטורגיים עולה אפוא ,שהשינוי בנוסח הזימון הקדום )׳על המזון׳(
מתוך מאה ושניים כתבי היד של בוכות מזון מפויטות שניתן לשייך למנהג מסוים ,יותר משמונים וחמישה 13
אחוזים שייכים למנהג הארץ ישואלי. 14
15
לצורך זיהויו של סידור כמנהג אוץ ישואל נעשה שימוש אך ורק בלשונות תפילה ,מחוץ לבוכת המזון, 16
שנודעו במחקו כלשונות תפילה מובהקים על פי מנהג אוץ ישואל.
רק שבעה קטעים :ז ,ח ,י ,יג ,יד ,טו ,יז. 17
עשוה קטעים :כ״י קימבוידג׳ ;T-S H2.106כ״י קימבוידג׳ ;T-S H2.136כ״י קימבוידג׳ ;T-S H2.143
כ״י קימבוידג׳ ;Or.1080 10.20כ״י קימבוידג׳ ,ווסטמינסטו קולג׳ Lit.II.85המצטרף לכ״י סינסנטי
;HUC:1259כ״י סינסנטי ;HUC:1197כ״י סינסנטי ;HUC:1231כ״י פילדלפיה ;Penn U.: e16518
כ״י פילדלפיה ;Halper 211כ״י אוקספורד .MS heb. g.2/43 verso
כ״י פילדלפיה ,Halper 211שפורסם לראשונה בידי גוינסטוןJ. H. Greenstone, ‘A Fragment of :
the Passover Hagadah’, Zeitschriftfur Hebraische Bibliographie, 15 (1911), pp. 122-123