Page 70 - ginzei qedem 8
P. 70

‫‪ 70‬אורי ארליך ואבי שמידמן‬

‫שלא נמצא אפילו סידור בבלי מובהק אחד שלשון הזימון שבו כוללת את המילים ׳על‬
‫המזון׳ כמו במקורות הארץ ישראליים‪ .‬כך עולה מסידורי הגאונים ומאותם סידורים מן‬
‫הגניזה הקהירית שאפשר לאפיין אותם כמייצגים של מנהג בבל‪ .‬במנהג זה ידועה אפוא‬

                                                ‫רק לשון הזימון הרגילה‪ ,‬ללא ׳על המזון׳‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬במנהג ארץ ישראל נהגו בתקופת הגניזה שתי לשונות הזימון זו בצד זו‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬מטבע הזימון הנפוץ יותר היה דווקא ללא ׳על המזון׳‪ ,‬כמנהג בבל‪ .‬ככלל‪ ,‬מתוך‬
‫כשלושים וחמישה קטעי גניזה של פיוטי ברכת מזון שנרשמה בהם לשון הזימון‪ ,‬בשני‬
‫שלישים הלשון היא על פי הנוסח ׳הבבלי׳ השגור‪ ,‬ורק בשליש כולל הזימון את המילים‬
‫׳על המזון׳‪ .‬רוב פיוטי ברכת המזון שימשו בקהילות שנהגו על פי מנהג ארץ ישראל‪13,‬‬
‫ויש לשער שגם רובם של הפיוטים האלה שירתו קהילות שבהן רווח מנהג ארץ ישראל‪,‬‬
‫ולשון הזימון שנהגה בהם הייתה זו ה׳בבלית׳‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬מבין קטעי הסידורים שניתן היה‬
‫לאפיינם‪ ,‬על פי קריטריונים מובהקים‪ 14,‬כסידורים על פי מנהג ארץ ישראל‪ ,‬הנוסח ה׳ארץ‬
‫ישראלי׳ בתוספת המילים ׳על המזון׳ אינו הנוסח הרווח‪ 15.‬רבים יותר הסידורים הארץ‬
‫ישראליים שמופיעה בהם לשון הזימון השגורה‪ ,‬׳נברך שאכלנו משלו׳ וכיוצא בה‪ 16.‬דוגמה‬
‫מובהקת לזימון ה׳בבלי׳ במנהג ארץ ישראל יש ב׳הגדת גרינסטון׳‪ 17,‬הכוללת תיעוד נאמן‬

      ‫של נוסח ההגדה על פי מנהג ארץ ישראל‪ ,‬שהזימון המובא בה הוא בנוסח ה׳בבלי׳‪.‬‬
‫אין זה סביר לפרש את שכיחותו של נוסח הזימון ׳הבבלי׳ בהשפעה של מנהג בבל על‬
‫מנהג ארץ ישראל בתקופת הגניזה‪ .‬השפעה מעין זו מוכרת לנו בהקשרים ליטורגיים לא‬
‫מעטים‪ ,‬אך היא מעולם לא זכתה להשפעה כה נרחבת בלב המנהג הארץ ישראלי‪ .‬אכן‪,‬‬
‫הזימון ה׳בבלי׳ הגיע גם לסידורים ארץ ישראליים ׳טהורים׳‪ ,‬כהגדת גרינסטון‪ ,‬שבהם רק‬

                                     ‫נוסח הזימון פוגם לכאורה בתיעוד המנהג בטהרתו‪.‬‬
‫מן המקורות הליטורגיים עולה אפוא‪ ,‬שהשינוי בנוסח הזימון הקדום )׳על המזון׳(‬

‫מתוך מאה ושניים כתבי היד של בוכות מזון מפויטות שניתן לשייך למנהג מסוים‪ ,‬יותר משמונים וחמישה‬                   ‫‪13‬‬
                                                                      ‫אחוזים שייכים למנהג הארץ ישואלי‪.‬‬        ‫‪14‬‬
                                                                                                              ‫‪15‬‬
‫לצורך זיהויו של סידור כמנהג אוץ ישואל נעשה שימוש אך ורק בלשונות תפילה‪ ,‬מחוץ לבוכת המזון‪,‬‬                      ‫‪16‬‬
                                       ‫שנודעו במחקו כלשונות תפילה מובהקים על פי מנהג אוץ ישואל‪.‬‬
                                                                     ‫רק שבעה קטעים‪ :‬ז‪ ,‬ח‪ ,‬י‪ ,‬יג‪ ,‬יד‪ ,‬טו‪ ,‬יז‪.‬‬  ‫‪17‬‬

‫עשוה קטעים‪ :‬כ״י קימבוידג׳ ‪ ;T-S H2.106‬כ״י קימבוידג׳ ‪ ;T-S H2.136‬כ״י קימבוידג׳ ‪;T-S H2.143‬‬
‫כ״י קימבוידג׳ ‪ ;Or.1080 10.20‬כ״י קימבוידג׳‪ ,‬ווסטמינסטו קולג׳ ‪ Lit.II.85‬המצטרף לכ״י סינסנטי‬
‫‪ ;HUC:1259‬כ״י סינסנטי ‪ ;HUC:1197‬כ״י סינסנטי ‪ ;HUC:1231‬כ״י פילדלפיה ‪;Penn U.: e16518‬‬

                                     ‫כ״י פילדלפיה ‪ ;Halper 211‬כ״י אוקספורד ‪.MS heb. g.2/43 verso‬‬
‫כ״י פילדלפיה ‪ ,Halper 211‬שפורסם לראשונה בידי גוינסטון‪J. H. Greenstone, ‘A Fragment of :‬‬
 ‫‪the Passover Hagadah’, Zeitschriftfur Hebraische Bibliographie, 15 (1911), pp. 122-123‬‬
   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75