Page 75 - ginzei qedem 8
P. 75

‫קטעי ברכות מזון מן הגניזה עם לשון זימון ‪75‬‬

‫אישית‪' ,‬ברכי נפשי את יי המבורך'‪ 36.‬ובדומה לכך‪ ,‬ייתכן שלפנינו מנהג של מעין'זימון‬
‫אישי'‪ ,‬המחליף את הזימון הרגיל כאשר אדם מברך לבדו‪ .‬הבנה זו נתמכת גם מפסקת‬
‫'המשביע רעבים ומרוה צמאים'‪ ,‬המובאת בקטע זה לפני תחילתה של ברכת המזון; פסקה‬
‫זו מצויה בכמה סידורים אירופיים כתוספת שאומר אדם המברך ביחידות‪ 37.‬ואולם‪ ,‬לעת‬

     ‫עתה מדובר בעדות יחידאית שלא נמצא כיוצא בה בין קטעי הגניזה המוכרים לנו‪38.‬‬
‫)‪' (3‬לאלהינו'‪ :‬התוספת לזימון בעשרה מופיעה בחמישה קטעים )ד‪ ,‬ו‪ ,‬ט‪ ,‬יא‪ ,‬יב(‪.‬‬
‫בארבעה הנוסח הוא 'לאלהינו'‪ ,‬בהתאם לנוסח המשנה‪ 39,‬אך בקטע החמישי)קטע‬
‫ט( הושמטה האות למ״ד הראשונה‪ .‬אמנם‪ ,‬גרסה חלופית זו מוכרת מספרות ההלכה‬
‫האירופית‪ 40,‬אך נראה שבמקרה שלפנינו מדובר באשגרה בלבד‪ .‬קודם כול‪ ,‬בין קטעי‬
‫הגניזה אין לקטע זה אח ורע‪ :‬כל שאר הקטעים המביאים זימון לעשרה ‪ -‬בין הקטעים‬
‫הבבליים ובין הקטעים הארץ ישראליים ‪ -‬גורסים'לאלהינו'‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הקטע המדובר‬
‫כתוב באופן לא מקצועי וברשלנות מסוימת‪ ,‬והתיבה'אלהנו' נוספה באותיות קטנות בין‬

                ‫השיטין‪ .‬נראה אפוא שהלמ״ד הושמטה בטעות אגב הכתיבה בין השיטין‪.‬‬
‫)‪' (4‬על המזון'‪ :‬כמעט בכל הקטעים שלפנינו הזימון ממשיך בביטוי'על המזון'‪ ,‬בהתאם‬
‫למנהג הארץ ישראלי הקדום שתואר לעיל‪ .‬רק קטע י חורג מכך‪ ,‬וגורס‪' :‬לבורא המזון'‪,‬‬
‫וכך האזכור של המזון מובלע בתוך הכינוי להקב״ה‪ .‬מסתבר שיש כאן ניסיון לשמור על‬
‫הזיקה למנהג הארץ ישראלי הקדום ובו בזמן להיענות לפסיקתו של ר' יוחנן‪ ,‬שאין לברך‬

        ‫ואו‪ :‬פליישו‪ ,‬קטעים מקובצי תפילה)לעיל‪ ,‬העוה ו(‪ ,‬עמ' ‪ ,100‬העוה ‪ ,32‬ובספרות המובאת שם‪.‬‬                   ‫‪36‬‬
‫הפסקה עולה בכמה וכמה סידורים אירופיים‪ ,‬ולפניה ושום‪' :‬יחיד אומו'‪ .‬ו או למשל‪ :‬כ״י אוקספורד‪,‬‬                     ‫‪37‬‬
‫קורפוס קויסטי קולג'‪) CCC 133 ,‬סידוו כמנהג צופת‪ ,‬המאה השתים עשוה(; כ״י ששון ‪) 535‬העתקה‬
‫של מחזור ויטוי‪ ,‬המאה השתים עשוה(; כ״י קלוז'‪ ,‬האקדמיה הרומנית ‪) MS. O 301‬סידור כמנהג רומה‪,‬‬                     ‫‪38‬‬
‫שנת ‪ ;(1399‬כ״י פריס‪ ,‬הספרייה הלאומית‪) heb. 646 ,‬מחזור כמנהג אשכנז המערבי(‪ .‬השוו גם למקורות‬
‫ההלכתיים בעניין זה המובאים אצל נ' וידו‪ ,‬התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב‪ ,‬ירושלים תשנ״ח‪,‬‬                      ‫‪39‬‬
                                                                                                              ‫‪40‬‬
                                                                                       ‫א‪ ,‬עמ' ‪ ,269‬העוה ו‪.6‬‬
‫אמנם‪ ,‬בוכות מזון מפויטות רבות פותחות במילה'אברך'; השוו למשל‪' :‬אברך אלהי אברהם' )א' שמידמן‪,‬‬
‫בוכות המזון המפויטות מן הגניזה הקהירית‪ :‬מבוא ומהדורה מדעית‪ ,‬עבודת דוקטור‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫בו־אילן‪ ,‬תשס״ט‪ ,‬עמ' ‪' ,(609‬אברך לאורי וישעי' )שם‪ ,‬עמ' ‪' ,(601‬אברך לאל אמונה' )שם‪ ,‬עמ' ‪' ,(483‬אברך‬
‫לאל אמת' )שם‪ ,‬עמ' ‪ ,(706‬ועוד ובים כיוצא באלה‪ .‬ואולם‪ ,‬בכל המקוים האלה אין מדובר בזימון אלא‬
‫בבוכת המזון עצמה‪ ,‬וכאן טבעי שיפתחו הפייטנים במילה'אברך'‪ ,‬המתאימה גם לאקרוסטיכון האלפביתי‬

                                                                                                 ‫של הפיוטים‪.‬‬
‫משנה‪ ,‬בוכות ז‪ ,‬ב‪ .‬נוסח זה מקוים בכ״י קאופמן וברוב עדי הנוסח של המשנה; ואו‪ :‬ד' ספטימוס‪' ,‬״נבוך‬
‫)ל(אלהינו״‪ :‬טהונות לשונית והיסטוריה הלכתית'‪ ,‬תא־שמע ‪ -‬מחקרים במדעי היהדות לזכרו של ישואל‬

                ‫מ' תא־שמע‪ ,‬בעריכת אברהם)ומי( ויינו ואחרים‪ ,‬אלון שבות תשע״ב‪ ,‬עמ' ‪ ,565‬העוה ‪.2‬‬
‫ו או על כך בהרחבה אצל ספטימוס‪ ,‬שם‪ .‬אמנם ההתנגדות לגוסה זו מוזכרת בסדו וב עמום גאון)לעיל‪,‬‬

           ‫העוה ‪ ,(27‬עמ' ‪ ,45‬אך מסתבר שמדובר בתוספת מאוחות; ואו‪ :‬ספטימוס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.569-566‬‬
   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79   80