Page 80 - ginzei qedem 8

‫‪ 80‬אורי ארליך ואבי שמידמן‬

‫מספקת שמקורו במנהג ארץ ישראל‪ .‬מאן‪ 62‬פרסם ארבעה קטעי ברכות מזון‪ 63,‬והקטע‬
‫היחיד ביניהם שאופיין בוודאות כקטע ארץ ישראלי התברר כנוסח מפויט של ברכת המזון‬
‫ולא כנוסח של קבע‪ 64.‬בשאר הקטעים אין מופיעים לשונות תפילה מחוץ לברכת המזון‬
‫שניתן לאפיינן כמנהג ארץ ישראל‪ .‬הקטע שפרסם מרמרשטיין‪ 65‬כנוסח ארץ ישראלי של‬
‫ברכת המזון‪ 66‬מתברר‪ ,‬לאור ידיעותינו היום‪ ,‬כקטע שנשר מעותק של סידור ר׳ שלמה בן‬
‫נתן‪ ,‬ואין מדובר כלל בסידור על פי מנהג ארץ ישראל‪ .‬פינקלשטין משתית את מנהג ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬במאמרו על נוסח ברכת המזון‪ 67,‬על חמישה קטעי גניזה‪ ,‬אך בארבעה מהם אין‬
‫די נתונים כדי לאפיינם כמנהג ארץ ישראל‪ 68.‬קטע אחד‪ ,‬שעליו מבסס פינקלשטין את‬
‫לשון ברכת הזן וברכת הארץ של מנהג ארץ ישראל‪ ,‬שייך לסידור בבלי מובהק‪ 69.‬אסף‬

‫‪ 62‬מאן‪ ,‬קטעי גניזה‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 63‬מספרי הקטעים אצל מאן הם‪ - 18 :‬קימבוידג׳ ‪ - T-S K8.7; 19‬קימבוידג׳ ‪- T-S H18.8; 20‬‬

‫קימבוידג׳‪ - T-S K27.3a; 21‬קימבוידג׳ ‪.T-S H11.74‬‬
‫‪ 64‬קטע ‪ 20‬בסימונו של מאן והוא הנוסח המפויט שמתואר ונדון כאן עם הקטע שמצטרף אליו באות יד‪.‬‬
‫‪ 65‬א׳ מרמרשטיין‪ ,‬׳שבלים׳‪ ,‬הצופה לחכמת ישראל‪) 10 ,‬תרפ״ו(‪ ,‬עמ׳ ‪ .215-213‬וראו גם‪A. Marmorstein, :‬‬
‫‪‘A Misunderstood Question in the Yerushalmi’, Jewish Quarterly Review, 20 (1929-1930),‬‬

‫‪pp. 313-320‬‬
‫‪ 66‬כ״י לונדון‪ ,‬הספרייה הבריטית‪.OR 5557C.1-7 ,‬‬
‫‪L. Finkelstein, ‘The Birkat Ha-Mazon’, Jewish Quarterly Review, 19 (1928-1929), pp. 67‬‬

‫‪211-262‬‬
‫‪ 68‬בסימונו של פינקלשטין‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪ ,239‬קטעים‪ :‬א ‪ -‬אוקספורד ‪ ;heb. d. 31/12-13‬ג ‪ -‬פילדלפיה‪,‬‬
‫אננברג‪ ;192 ,‬ה ‪ -‬ניו־יורק‪ ,‬בית המדרש לרבנים באמריקה‪ ;ENA 2835.1-4 ,‬ו ‪ -‬ניו־יורק‪ ,‬בית המדרש‬
‫לרבנים באמריקה‪ .ENA 2138.3-4 ,‬פינקלשטין)שם‪ ,‬עמ׳ ‪ ,223‬הערה ‪ (24‬קבע את מנהג ארץ ישראל על‬
‫פי שני מאפיינים בברכת הארץ‪ .‬המאפיין הראשון הוא השימוש הקבוע בלשון הקצרה ׳ברית תורה חיים‬
‫ומזון׳‪ ,‬לעומת הלשון המפותחת הבאה במנהג בבל‪ :‬׳ועל בריתך שחתמת בבשרנו ועל תורתך שלמדתנו‬
‫וכו׳׳‪ .‬המאפיין השני הוא השימוש הבלעדי בלשון ׳כי הנחלתנו ארץ חמדה׳‪ ,‬לעומת השימוש הרווח‪ ,‬אך לא‬
‫בלעדי‪ ,‬בלשון ׳שהנחלת את אבותינו׳ במנהג בבל‪ .‬ואולם אין במאפיינים אלה כדי להבחין בין מנהג בבל‬
‫למנהג ארץ ישראל‪ .‬שני המאפיינים הארץ ישראליים שציין פינקלשטין מצויים בכל עדי הנוסח של סידור‬
‫רב סעדיה גאון‪ ,‬והלשון הקצרה ׳ברית ותורה חיים ומזון׳ מצויה גם בכל עדי הנוסח של סידור ר׳ שלמה‬
‫בן נתן‪ ,‬אם כי הוא מעיד בנוגע למאפיין השני‪ ,‬על הנוסח ׳כי הנחלת את אבותינו׳‪ .‬את שני המאפיינים‬
‫האלה ניתן למצוא גם בקטעי גניזה אחרים השייכים באופן מובהק למנהג התפילה הבבלי‪ ,‬כגון בקטע ד‬

‫הנזכר להלן‪.‬‬
‫‪ 69‬מדובר בקטע ד בסימונו של פינקלשטין‪ .‬אפיונו החד משמעי של הקטע מתברר במיוחד לאור שני קטעים‬
‫המצטרפים אליו ונותנים בידינו חלק נכבד מסידור בבלי מובהק‪ .‬קטע ד הוא כתב יד ניו יורק‪ ,‬בית המדרש‬
‫לרבנים באמריקה‪ ,ENA 2017.12-13 ,‬שאליו מצטרפים כתבי היד אוקספורד ‪heb. d. 55/15-16‬‬
‫וקימברידג׳ ‪ .T-S 10H1.4‬שלושה קטעים אלה יוצרים שישה דפים רצופים בחלקם של סידור המכיל‪:‬‬
‫)א( שחרית ליום חול‪ ,‬מאמצע ברכת גאולה של קריאת שמע ועד לתחנון שאחרי העמידה; )ב( ערבית‬
‫ליום חול‪ ,‬מברכת הפסוקים של קריאת שמע ועד ההוראות לעמידה; ברכות הסעודה וברכת המזון ליום‬