Page 78 - ginzei qedem 8
P. 78

‫‪ 78‬אורי ארליך ואבי שמידמן‬

‫מסתיים בתיבה ׳שאכלנו׳‪ 53,‬והנוסחים המוזכרים בתלמודים ובבראשית רבה מסתיימים‬
‫גם הם בתיבה ׳שאכלנו׳ או בתיבה ׳משלו׳‪ 54.‬בנוסף לכך‪ ,‬אחד מן הקטעים הנדונים)קטע‬
‫ג( כולל נוסח קבע‪ ,‬ואין אנו מצפים לקיצורים של המעתיק בנוסח זה‪ .‬נוסחים קצרים‬
‫מעין אלה מצויים גם בכמה קטעי גניזה המביאים זימון בשיטה ה׳בבלית׳‪ 55,‬ומכל מקום‬

                                                       ‫אין מדובר בשיטה נפוצה במיוחד‪.‬‬
‫)‪ (7‬המענה )׳ברוך שאכלנו׳(‪ :‬ברוב הקטעים שלפנינו רשומה רק פתיחת הזימון‬
‫)׳נברך‪...‬׳( בלי המענה )׳ברוך‪...‬׳(‪ .‬כמובן‪ ,‬אין להעלות על הדעת שבמנהגים הללו דילגו‬
‫כליל על מענה הקהל‪ ,‬שכן המענה כבר מופיע במשנה)ברכות ז‪ ,‬ג(‪ :‬׳כענין שהוא מברך כך‬
‫עונין אחריו׳‪ .‬נראה אפוא שמעתיקי הסידורים שבגניזה לא טרחו לרשום דרך קבע את‬

       ‫הדברים שאומר הקהל‪ ,‬ופעמים רבות הם הסתפקו בדברי החזן או המברך בלבד‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬בארבעה קטעים )ד‪ ,‬ה‪ ,‬ז‪ ,‬ח( הפסקה אכן רשומה במלואה‪ .‬ראוי לציין‬
‫שהביטוי ׳על המזון׳ אינו מופיע באף אחד מן הנוסחים‪ .‬התופעה מפתיעה‪ ,‬שכן במשנה‬
‫הנזכרת מובאת דוגמה מפורשת שבה הביטוי חוזר במענה של הקהל‪ .‬ניתן אולי להציע‪,‬‬
‫שהחזרה על הביטוי ׳על המזון׳ שייכת רק בזימון של עשרה או יותר‪ ,‬כאשר מזכירים שם‬
‫שמים בתוך הזימון)ואכן כך בנויה הדוגמה שבמשנה(‪ ,‬כי לכאורה אין משמעות לאמירה‬
‫׳ברוך על המזון שאכלנו משלו׳‪ .‬ואכן‪ ,‬בכל ארבעת הקטעים מדובר בפסקת ׳ברוך׳ שאיננה‬

                                                                    ‫מזכירה שם שמים‪56.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬ראוי לציון הנוסח של קטע ה בפסקה זו‪ :‬׳ברוך למי שכלנו ]= ׳שאכלנו׳[ ומטובו‬
‫חיינו׳‪ 57.‬נראה ששרדה כאן עדות נוספת לנוסח ארץ ישראלי קדום שנדחה בתלמוד הבבלי‪:‬‬

                                                                      ‫כך בכ״י קויפמן‪ ,‬וכן בכ״י פומה ‪.3173‬‬   ‫‪53‬‬
‫ואו‪ :‬בבלי‪ ,‬בוכות נ ע״א)בעדי הנוסח מסתיים הזימון לעתים בתיבה ׳שאכלנו׳ ולעתים בתיבה ׳משלו׳;‬                   ‫‪54‬‬
‫לדיון בחילופים אלה ואו‪ :‬כהן‪ ,‬הזימון ]לעיל‪ ,‬העוה ‪ ,[8‬עמ׳ ‪ ;(47-46‬יוושלמי‪ ,‬בוכות ח ח‪ ,‬יב ע״ג‬                  ‫‪55‬‬
‫)]מהדוות האקדמיה ללשון העבוית‪ ,‬עמ׳ ‪ .[64‬הזימון מסתיים כאן בתיבה ׳משלו׳(; בואשית ובה‪ ,‬צא‪,‬‬                    ‫‪56‬‬

                                                          ‫מהדוות תיאודוו־אלבק‪ ,‬עמ׳ ‪7‬ווו ) ע ד ׳שאכלנו׳(‪.‬‬    ‫‪57‬‬
‫כך למשל בכ״י בודפשט ‪ ;33‬בכ״י קימבוידג׳ ‪ ;T-S Ar.36.18‬וכן בכ״י קימבוידג׳ ‪ .T-S Ar.49.156‬כל‬
‫הקטעים הללו שייכים למנהג הבבלי‪ ,‬ובכולם מסתיים הזימון בתיבה ׳משלו׳‪ .‬דוגמה לזימון המסתיים‬
‫בתיבה ׳שאכלנו׳ נמצא בכ״י קימבוידג׳ ‪) T-S NS 289.125‬אין בכתב יד זה סימנים חיצוניים המאפשוים‬

                                                                                          ‫את קביעת מנהגו(‪.‬‬
‫בשלושה מן הקטעים)ה‪ ,‬ז‪ ,‬ח(‪ ,‬מ ת בוו כבו מפתיחת הזימון שמדובו במצב שבו מזמנים בפחות מעשוה‪.‬‬
‫לעומת זאת בקטע ד‪ ,‬הזימון פותח ב׳נבוך לאלהינו׳‪ ,‬ואילו שם ה׳ אינו מופיע בפסקת ׳ברוך׳‪ .‬לכאווה‬
‫הנוסח תמוה מאוד‪ ,‬שכן הוא עומד בסתיוה מפוושת לכלל שבמשנה ׳כענין שהוא מבוך כך עונין אחויו׳‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬בקטע זה פסקת ׳ברוך׳ ושומה באותיות קטנות ברווח שבין שתי מילים ‪ -‬אולי מעשה ידי מעתיק‬

                                                          ‫א חו ‪ -‬וייתכן שאין ללמוד דבו מנוסח חויג זה‪.‬‬
‫על היחלשות הגרוניות ואו‪ :‬י׳ קוטשו‪ ,‬׳מחקוים באומית הגלילית׳‪ ,‬בתוך‪ :‬י׳ קוטשו‪ ,‬מחקוים בעבוית‬
   73   74   75   76   77   78   79   80   81   82   83