Page 72 - ginzei qedem 8
P. 72
72אורי ארליך ואבי שמידמן
בסידורים הארץ ישראליים הקדומים במקביל למנהג האחיד שהתקיים בבבל .לשון הזימון
הקדומה נדחקה סופית עם התפשטות מנהג בבל בכל רחבי הקהילות היהודיות בשלהי
תקופת הגניזה.
לאור נתונים אלה אפשר אפוא לקבוע ,שבמנהג בבל נהג נוסח זימון אחד ללא המילים
'על המזון' ולעומתו במנהג ארץ ישראל התקיימו שני נוסחים זה בצד זה -הנוסח הקדום
'נברך על המזון שאכלנו' ובצדו הנוסח ללא המילים 'על המזון' .לאור זאת ,לשון הזימון
'על המזון' בקטעים המתפרסמים כאן מעידה שברכת מזון שבאה אחריהם הועתקה
לשימושם של מי שנהגו כמנהג ארץ ישראל .ניתן לחזק מסקנה זו לאור הפסקאות
הליטורגיות המועתקות מסביב לברכת המזון בקטעים המתפרסמים להלן.
ששה מקטעים אלו)א ,ג ,ד ,ז ,יב ,טז( אינם מחזיקים אלא את ברכת המזון בלבד,
אך בשאר הקטעים נמצאות פסקאות ליטורגיות נוספות .נפתח ונאמר שאף אחת
מהפסקאות הללו אינה משקפת מנהג בבלי מובהק .יתר על כן ,במקרים רבים ניתן
להצביע על מאפיינים ארץ ישראליים מובהקים :ו -חתימתה של ברכת הגאולה
לערבית של שבת 'צור >ישראל וגואלו<'; 21ח ,יג -הגדה של פסח עם ברכת 'זוכר
הברית'; 22י -קידוש שנחתם במילים 'מקדש ישראל ואת יום השבת'; 23יד -למשל,
פסקת'יעלה ויבוא' הפותחת במילים'אנא אלהינו' והיא רשומה בתוך עמידה של מוסף;24
טו -למשל ,עניין'צום הרעש'; 25יז -הגדה של פסח עם מאפיינים ארץ ישראליים
רבים 26.שני קטעים)ט ,יא( שמביאים ברכת מזון מפויטת אינם מספקים מידע שדי בו כדי
להגדיר את אופיו של המנהג.
שני קטעים אחרים ,שמביאים ברכת מזון בנוסח של קבע ,נראים קרובים יותר למנהג
ארץ ישראל אך לא ניתן לאפיינם באופן מובהק .קטע ב מביא את הברכות השנייה
והשלישית של הדלקת נרות חנוכה בסדר הפוך מן המנהג המקובל בסידורים בבליים
כך בהתאם לנאמו בתלמוד הירושלמי' :ו' יהושע בן לוי או מו צריך להזכיר את כולן וצריך לומר צוו 21
ישואל וגואלו' )בוכות א ו ,ג ע״ד(.
22
ואו :פליישו ,קטעים מקובצי תפילה)לעיל ,העוה ,(1עמ' ,129-127והספרות הנזכרת שם; ש' וז' ספואי,
הגדת חז״ל ,ירושלים תשנ״ח ,עמ' .63 23
כך מובא בספו החילוקים' :א"מ אומרים מקדש השבת ,ובני א״י >אומוים :מקדש< ישואל ויום השבת' 24
)מרגליות ]לעיל ,העוה ,[9סימן לב(. 25
26
ואו :פליישו ,תפילה)לעיל ,העוה ,(1עמ' ,32והספרות הנזכרת שם.
על הקטע כולו ואו :פליישו ,שרידים נוספים)לעיל ,העוה ,(1עמ' .24-17
ואוJay Rovner, ‘A New Version of the Eres Israel Haggadah Liturgy and the Evolution :
of the Eres Israel Miqra’ Bikkurim Midrash’, Jewish Quarterly Review, 92 (2002), pp.
421-453
