Page 189 - זכרונות חדשים לאתר
P. 189
חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי :׳לפני ארון הספרים׳ 187
דרכיה הייחודיות של כל תרבות לשמור על אוצר הידע שלה‘ :יש פסוקים
אפילו בלי מילים ,יש רק מוסיקה של פסוקים או מין צל ,בת–קול של פסוק,
שהוא מסתתר מאחורי סגנון ויצירה‘ 61.בזאת נפרצה הדרך גם לשימוש חתרני,
ולפי ביאליק אפילו אלים ,בפסוקים לביטוי רעיונות וערכים מודרניים‘ :דוקא
דור כזה ,שהוא מביא אתו תוכן חדש ואינו רוצה יחד עם זה לנתק את הקשרים
של המסורת והוא רוצה למצוא סמך ,הוא מכריח את הכתוב הישן ,הוא מגרם
אותו ומשבר את עצמותיו כדי להכניס לתוכו את התוכן החדש‘62.
כך אפשר להבין לא רק את היחס החופשי לפסוקים באגדות ביאליק אלא
גם את הפרק המיוחד המוקדש לפתגמים ב‘ספר האגדה‘ ואת האנתולוגיה
המתבססת עליו‘ :פתגמים ומבטאים‘ ( .)1911אוספים אלה (המונים מעל אלפיים
פתגמים ואמרות) נועדו לטשטש את ההבחנות בין פסוקי המקרא לפסוקי חז"ל
ולפתגמים עממיים יהודיים ושאינם יהודיים ,שכן לחלק מן האמרות בספר נוכל
למצוא מקבילות בין–לאומיות ולרובן משמעות ותפקיד אוניברסליים היפים
להקשרים תרבותיים שונים .ביאליק ורבניצקי לא היו חלוצים בתחום זה וקדמו
להם עורכי אנתולוגיות באותה עת אשר התבססו לא רק על עבודות שדה אלא
גם על חידוש פני המקורות הכתובים .אולם האנתולוגיה שלהם הייתה בין
האנתולוגיות העבריות הראשונות ממין זה וחלק ממאמרי חז"ל מופיעים בה
כנראה בפעם הראשונה כפתגמים63.
השינויים שמניתי כאן ,כגון בחירה מגמתית של מקורות ותרגומם ,היו כפופים
לתפיסתה של האגדה בכתבי ביאליק כנכס תרבותי–לאומי שיסודותיו הכלל–
אנושיים קודמים לשורשיו ההיסטוריים .אגדה כזו יכלה לגשר בין העבר ,השבוי
כביכול בידי הרבנים ,להווה ,השייך ליהודים מודרנים ,ובכך להשריש את הקנון
העברי בקרקע משלו .אולם כדי להשלים את מעשה ה‘פדיון‘ או ה‘גאולה‘ לא
היה די ,לפי חשבונו של ביאליק ,לשחרר את האגדה מהקשריה המסורתיים
ולטעת אותה מחדש בהקשרים היסטוריים וספרותיים–אוניברסליים .היסטוריה
וספרות עשויים להשפיע על התודעה אך לא על ההתנהגות ,ותרומתם
להתחדשות היהדות כתרבות לאומית הייתה ,לדבריו ,חלקית ומוגבלת .כדי
למצות את תרומתה של האגדה לתחייה העברית ביקש ביאליק ,באקט פרשני
הנ"ל ,על האגדה ( IIIלעיל ,הערה ,)49עמ' ע-עו. 6 1
שם ,עמ' ע. 6 2
63
ראו את הרשימה הביבליוגרפית אצל דאווידזאן ,ליטעראטור ,ואצל חזן–רוקם ,פתגמים,
עמ' .10
