Page 188 - זכרונות חדשים לאתר
P. 188
186פרק שביעי
בטקסט במסורת עצמה .רוב הטקסטים ב‘ספר האגדה‘ אינם מתורגמים כלל
והתרגומים לרוב זהירים ואמינים .כדי לשמור על אמצעי המבע בסיפור הותירו
המספרים מילים בודדות ופתגמים בארמית ופירשום במידת הצורך בתחתית
העמוד .מעשה התרגום עורר גם ביקורת‘ .האמנם תחשבו לנחוץ לשמור את
קוראיכם משמוע חלילה מלה ארמית?‘ ,כתב אחד העם למתרגמים 58.גם לדברי
מנדלי ריחו וטעמו המיוחד של הטקסט הקדום התנדף ב‘ספר האגדה‘ עם מעשה
התרגום 59.תגובות אלה לא שינו את עמדתם העקרונית של העורכים ,להבטיח
את חיוניותו של ‘ספר האגדה‘ בקרב קוראים עברים שאינם יודעים ארמית,
אולם ייתכן שתרמו להקפדתם היתרה על תרגום הטקסט במהדורה המורחבת
והמתוקנת.
היחס לפסוקים ב‘ספר האגדה‘ דורש אף הוא עיון .מחד גיסא גילו העורכים
יד חופשית בהשמטת פסוקים .מאידך גיסא הם הותירו פסוקים רבים במקומם
ואף הדגישו אותם באמצעות מירכאות ומראי–מקום .הדברים מתפרשים מאוחר
יותר ,בהתייחסויות שונות של ביאליק למקומם של פסוקי המקרא בכתבי חז"ל.
הפסוק ,לדבריו‘ ,מטיל עלינו אימה ומותח חוט של חשד על האגדה‘ .אין הוא
אלא תוספת שולית ואף טפלה לסיפור האגדה לא רק עבור קורא בן–זמנו אלא
מאז ומעולם:
אנחנו חושבים ,שהרעיון או המימרה שנאמרה ונכתבה על הכתוב יצאה
מן הכתוב ,כלומר שבעל הדברים דרש את הכתוב והוציא ממנו את
הרעיון הזה .זה לא נכון .האמוציה הפנימית היתה הדחיפה הראשונה:
היה לאדם זה מה לומר ובמקרה נזדווג הפסוק וגם נשתלב במאמר זה,
ובעל המאמר שמח למצוא אסמכתא לדבריו גם במקורות קדמונים,
וביחוד כשהיה בזה גם מן הבדיחה והחידוד וזה עזר גם לזכרון .היתה
כאן שמחה למצוא רעיון חדש בכלי ישן60.
הפתרון המפתיע אינו ויתור גמור על חלק (מהותי) זה בטקסט החז"לי אלא
הצגתו כפתגם .בדומה לפתגם עשוי הפסוק להעניק לסיפור תוקף והקשר
נוספים ,על–זמניים ,ולעתים גם ערך אסתטי .לכן הדגיש ביאליק את ה‘מוזיקה‘
של הפסוק על חשבון תוכנו .לדבריו אותה ‘מוזיקה‘ היא היסוד המייצג את
5 8אחד העם ,איגרות ,ד [ ,]1912-1908עמ' .108
59ראו קלוזנר ,שיחות חולין ,עמ' 124וגם לעיל ,עמ' .32וראו עוד אצל קרייזל ,האגדה
המזוקקת ,עמ' ;55לחובר ,ביאליק ,עמ' ;698חזן–רוקם ,טקסטואליזציה.
6 0ביאליק ,לימוד האגדה ,עמ' יח.
