Page 184 - זכרונות חדשים לאתר
P. 184
182פרק שביעי
הפולקלור שימש אפוא נדבך חשוב בבניין התרבות העברית ,לתפיסתו של
ביאליק ,והיה תשתית משמעותית גם ביצירתו ,אולם לרוב בתנאי שהתאים
לערכיו המודרניים ולזהותו הלאומית .הפערים בין מקור לתרגום המאפיינים
את יצירותיו והמתחים שהם מגלמים מפרנסים קריאות שונות בכתביו.
על רקע זה יש להבין גם את הפנייה של ביאליק לאגדת חז"ל ואת העיסוק
האינטנסיבי בה כל השנים .האגדה ,להבדיל מתחומי פולקלור אחרים ,זוהתה
אצל ביאליק כספרות לאומית–קלסית ,ש‘לא נדף עדין מתוכה כל ריח–
האדמה‘ 46.פרט לזיכרון החי של ימי ההגשמה הלאומיים שנשמר באגדה ,המתח
בין ה‘עם‘ ל‘חכמיו‘ המאפיין אותה ייצג נאמנה את החיפוש של ביאליק אחר
דגם סמכותי של תרבות יהודית פופולרית שיהיה ראוי גם מבחינה אמנותית.
מבחינה זו ספרות האגדה והמדרש ִאפשרה לו לצטט טקסטים שלמים בלי לפגוע
כביכול במצפונו האמנותי והלאומי .לכן גולת הכותרת של מפעל הכינוס היה
‘ספר האגדה‘ ,וביאליק המשיך את עבודתו על הספר עד יומו האחרון והקדיש
ללימוד האגדה ולפירושה מחדש תשומת לב מיוחדת גם במסותיו ובהרצאותיו.
‘דור דור ואגדתו ,אגדה אגדה והלכתה‘:
תפקידיה ומאפייניה של אגדה מודרנית
‘תעודת הספרות העברית׳ במפנה המאה התשע עשרה ,לדבריו של אחד העם,
הייתה איחוי הקרע בין יהדות לאנושיות‘ .היה אדם באהלך׳ דרש אחד העם
במקום חזונם של המשכילים‘ :היה אדם בצאתך ויהודי באהלך׳ 47.האגדה בכתביו
של ביאליק נועדה אף היא לשמש כלי יהודי לביטוי רגשות אוניברסליים ובכך
להניח תשתית לבניית תרבות יהודית–לאומית בארץ–ישראל.
ביאליק אמנם לא היה הראשון שביקש לשחרר את האגדה מהקשריה
המסורתיים ולהדגיש את תפקידיה הלאומיים בעיצוב זיכרון ותודעה קיבוצית,
אולם הוא היה בין הראשונים שהעניק לתפקידים אלה חשיבות בלעדית והוסיף
להם פרשנות יצירתית משלו .כבר ב‘ספר האגדה‘ מוצגת מורשתם האמנותית
;279פיכמן ,מקרא ואגדה ,עמ' .41באותן שנים הציג ביאליק אף את 'מגילת האש' כספר
פסידו–עממי כאשר סיפר שכתב אותה על פי דגם האנתולוגיות העממיות 'סיפורי אלף לילה
ולילה' ו'כלילה ודימנה' (ביאליק' ,על מגלת האש' [ ,]1933דברים שבעל פה ,ב ,עמ' לד).
46רבניצקי וביאליק ,ספר האגדה ,עמ' .viiציטוט זה וציטוטים נוספים מן ההקדמה ל'ספר
האגדה' הם מן המהדורה הראשונה של האסופה ולא מן המאמר' :לכנוסה של האגדה',
שהוא נוסח חלקי וחסר של ההקדמה.
47מקור הססמה המשכילית בשירו של יל"ג 'הקיצה עמי' [ .]1863ראו אחד העם ,האדם באהל
[ ,]1892הנ"ל ,כל כתבי ,עמ' מח-נא; הנ"ל' ,החנוך הלאומי' [ ,]1902שם ,עמ' תי-תיד.