Page 184 - זכרונות חדשים לאתר
P. 184

‫‪ 182‬פרק שביעי‬

‫הפולקלור שימש אפוא נדבך חשוב בבניין התרבות העברית‪ ,‬לתפיסתו של‬
‫ביאליק‪ ,‬והיה תשתית משמעותית גם ביצירתו‪ ,‬אולם לרוב בתנאי שהתאים‬
‫לערכיו המודרניים ולזהותו הלאומית‪ .‬הפערים בין מקור לתרגום המאפיינים‬

        ‫את יצירותיו והמתחים שהם מגלמים מפרנסים קריאות שונות בכתביו‪.‬‬
‫על רקע זה יש להבין גם את הפנייה של ביאליק לאגדת חז"ל ואת העיסוק‬
‫האינטנסיבי בה כל השנים‪ .‬האגדה‪ ,‬להבדיל מתחומי פולקלור אחרים‪ ,‬זוהתה‬
‫אצל ביאליק כספרות לאומית–קלסית‪ ,‬ש‘לא נדף עדין מתוכה כל ריח–‬
‫האדמה‘‪ 46.‬פרט לזיכרון החי של ימי ההגשמה הלאומיים שנשמר באגדה‪ ,‬המתח‬
‫בין ה‘עם‘ ל‘חכמיו‘ המאפיין אותה ייצג נאמנה את החיפוש של ביאליק אחר‬
‫דגם סמכותי של תרבות יהודית פופולרית שיהיה ראוי גם מבחינה אמנותית‪.‬‬
‫מבחינה זו ספרות האגדה והמדרש ִאפשרה לו לצטט טקסטים שלמים בלי לפגוע‬
‫כביכול במצפונו האמנותי והלאומי‪ .‬לכן גולת הכותרת של מפעל הכינוס היה‬
‫‘ספר האגדה‘‪ ,‬וביאליק המשיך את עבודתו על הספר עד יומו האחרון והקדיש‬
‫ללימוד האגדה ולפירושה מחדש תשומת לב מיוחדת גם במסותיו ובהרצאותיו‪.‬‬

               ‫‘דור דור ואגדתו‪ ,‬אגדה אגדה והלכתה‘‪:‬‬
               ‫תפקידיה ומאפייניה של אגדה מודרנית‬

‫‘תעודת הספרות העברית׳ במפנה המאה התשע עשרה‪ ,‬לדבריו של אחד העם‪,‬‬
‫הייתה איחוי הקרע בין יהדות לאנושיות‪‘ .‬היה אדם באהלך׳ דרש אחד העם‬
‫במקום חזונם של המשכילים‪‘ :‬היה אדם בצאתך ויהודי באהלך׳‪ 47.‬האגדה בכתביו‬
‫של ביאליק נועדה אף היא לשמש כלי יהודי לביטוי רגשות אוניברסליים ובכך‬

                 ‫להניח תשתית לבניית תרבות יהודית–לאומית בארץ–ישראל‪.‬‬
‫ביאליק אמנם לא היה הראשון שביקש לשחרר את האגדה מהקשריה‬
‫המסורתיים ולהדגיש את תפקידיה הלאומיים בעיצוב זיכרון ותודעה קיבוצית‪,‬‬
‫אולם הוא היה בין הראשונים שהעניק לתפקידים אלה חשיבות בלעדית והוסיף‬
‫להם פרשנות יצירתית משלו‪ .‬כבר ב‘ספר האגדה‘ מוצגת מורשתם האמנותית‬

‫‪ ;279‬פיכמן‪ ,‬מקרא ואגדה‪ ,‬עמ' ‪ .41‬באותן שנים הציג ביאליק אף את 'מגילת האש' כספר‬
‫פסידו–עממי כאשר סיפר שכתב אותה על פי דגם האנתולוגיות העממיות 'סיפורי אלף לילה‬

   ‫ולילה' ו'כלילה ודימנה' (ביאליק‪' ,‬על מגלת האש' [‪ ,]1933‬דברים שבעל פה‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' לד)‪.‬‬
‫‪ 	46‬רבניצקי וביאליק‪ ,‬ספר האגדה‪ ,‬עמ' ‪ .vii‬ציטוט זה וציטוטים נוספים מן ההקדמה ל'ספר‬
‫האגדה' הם מן המהדורה הראשונה של האסופה ולא מן המאמר‪' :‬לכנוסה של האגדה'‪,‬‬

                                                    ‫שהוא נוסח חלקי וחסר של ההקדמה‪.‬‬
‫‪ 	47‬מקור הססמה המשכילית בשירו של יל"ג 'הקיצה עמי' [‪ .]1863‬ראו אחד העם‪ ,‬האדם באהל‬

   ‫[‪ ,]1892‬הנ"ל‪ ,‬כל כתבי‪ ,‬עמ' מח‪-‬נא; הנ"ל‪' ,‬החנוך הלאומי' [‪ ,]1902‬שם‪ ,‬עמ' תי‪-‬תיד‪.‬‬
   179   180   181   182   183   184   185   186   187   188   189