Page 185 - זכרונות חדשים לאתר
P. 185
חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי :׳לפני ארון הספרים׳ 183
של חז"ל כ‘יצירה חפשית‘ שכל דור לא רק רשאי אלא אף נדרש לנכס לו מחדש,
‘מפני שהאגדה בכללותה אינה נחלת יחידים ,אלא היא יצירה משותפת של כל
האומה והכל שותפים בבריאות עולמה‘ 48.מאוחר יותר ,בהרצאותיו על לימוד
האגדה ,אמר ביאליק דברים מפורשים יותר על ערכה התרבותי ועל תפקידיה
האוניברסליים של האגדה כמעשה אמנות:
בכלל אין התלמוד כמו שהוא ספר למוד .כלום ראיתם מימיכם שילמדו
אנציקלופדיה? והתלמוד הלא הוא אוצר שלם של הקנינים הרוחניים
שלנו .וכי אפשר ללמד ספר כזה לתינוקות? צריך לדעת את התלמוד,
אבל בצורה אחרת ובאופן אחר .אפשר להוציא מן התלמוד חלקים שונים
ולעשותם מטעמים על פי תכניות–למוד שונות .יש ללמוד את התלמוד
לאו דוקא לשם החכמות והמוסר וההלכה שיש בו ,אלא בעיקר מן הצד
הספרותי והלשוני49.
בתור ספרות לאומית מובחרת יכלו אגדות חז"ל לעניין ,לרגש וללמד ,ובכך
להרוות את הצמא הרוחני של הדור ואף להעניק לו כלי משלו להתמצאות
במציאות המשתנה .לצד הרחבת תחומיה הצרים כביכול של האגדה באמצעות
‘שחרורה‘ מן ההקשר הרבני קיווה ביאליק להכשירה כ‘קניין לאומי‘ ,ומתוקף
מעמד זה לשוב ולייחס לה סמכות תרבותית כמו מקודשת .משום כך נפתח ‘ספר
האגדה‘ בתיאור נסיבות התגלותה המיוחדות של האגדה כנכס רוחני המשותף
לעם כולו:
על פי מ ה ו ת ה אין האגדה חזיון ספרותי עראי ועובר אלא הוא יצירה
קלסית של רוח עמנו ,יצירה שיש לה פירות לשעתה וקרן קימת
לדורות .בעקרה ובכללה הרי היא אחד מן הגלויים הגדולים של רוח
האומה ואישיה .כמה דורות ואישים שקעו בה ,מדעת או שלא מדעת,
את כח יצירתם המעולה ואת כל עשר רוחם; כמה דורות טפלו בבנינה
ובשכלולה עד שנעשתה לעולם מלא בפני עצמו ,עולם נפלא ומיוחד ,עם
חנו שלו ועם יפיו שלו50.
רבניצקי וביאליק ,ספר האגדה ,עמ' ;viiiוראו גם ביאליק ,לימוד האגדה ,עמ' טז. 4 8
ביאליק' ,על "החדר" ו"התלמוד"' [ ,]1917הנ"ל ,דברים שבעל פה ,א ,עמ' כג .וראו עוד 49
הנ"ל' ,לשאלת התרבות העברית :הרצאה בסמינר של מפלגת פועלי א"י בנהלל',]1932[ ,
שם ,עמ' קפג-קפד; הנ"ל' ,על האגדה ,]1933[ 'Iשם ,ב ,עמ' מב-נז; הנ"ל' ,על האגדה 'III 5 0
[ ,]1934שם ,עמ' סט; פיכמן ,שירת ביאליק ,עמ' רטז-ריז; היינימן ,על דרכו ,עמ' .84-83
רבניצקי וביאליק ,ספר האגדה ,עמ' .vii
