Page 41 - peamim130
P. 41

‫פילגש‪ ,‬מפני שהיו מחמירים בה באותו זמן כאילו היא אשה‪ .‬ומעשה פלגש‬
‫בגבעה יוכיח וכתב “ותזנה עליו פלגשו" (שופטים יט‪ ,‬ב)‪ ,‬שאעפ"י [שאף על‬
‫פי] שהיא פלגש קרו ליה זנות'‪ .‬אמנם אביגיל הייתה פילגש‪ ,‬אך קיימת זיקה בין‬
‫הפילגש לאישּה‪ ,‬ובכל זאת ביקש דוד לשכב עמה‪ .‬אם כן גם לפי הסבר אפולוגטי‬
‫זה של הרדב"ז היה בהתנהגות דוד פגם מסוים‪ .‬והוא סיכם‪‘ :‬מ"מ [מכל מקום] לא‬
‫היתה א"א גמורה ודוד היה יודע זה ולפיכך תבעה והראת לו הכתם שהיא נדה‬
‫ופירש מפני איסור כרת שבה'‪ .‬מאחר שאביגיל לא הייתה אשת איש גמורה‪ ,‬נמנע‬

               ‫דוד מלבוא עליה בגלל היותה נידה ולא בגלל היותה אשת איש‪.‬‬
‫וכאן נגע הרדב"ז בקו שהנחה אותו בבקשו ללמד זכות על דוד‪‘ :‬ואין‬
‫לנו לתלות דבר מגונה כזה בדוד משיח ה' מדעתינו‪ ,‬שאפי'[לו] מה שמפורש‬
‫בכתובים מעשה בת שבע דקדקו רז"ל כמה דקדוקים שלא חטא‪ ,‬כ"ש [כל‬
‫שכן] בדבר שאין לו זכר בכתוב'‪ .‬אם במעשה חטא בת–שבע ביקשו החכמים‬
‫ללמד זכות על דוד ודרשו את הכתוב‪ ,‬ודאי שעלינו כפרשנים ללכת בדרך זו‬
‫גם במקרה אביגיל‪ ,‬שאין בו כל רמז בכתוב שדוד חטא‪ 31.‬משפט זה הוא בעל‬
‫חשיבות רבה לשאלה העקרונית בדבר היחס בין הסיפור התלמודי למקרא‪.‬‬
‫הרדב"ז גילה כאן את דעתו משני היבטים‪ :‬הסיפור התלמודי עומד בפני עצמו‬
‫ואין לו אחיזה בכתוב; קריאת הסיפור התלמודי נעשית לאור הנחה חיצונית‬
‫לטקסט ‪ -‬ההנחה שיש לדון את דוד לכף זכות‪ .‬מן ההשוואה לסיפור המקראי‬
‫על דוד ובת–שבע ולדרשות האפולוגטיות שדרשו עליו חז"ל עולה התמונה‬
‫הבאה‪ :‬לדעת הרדב"ז סיפור דוד ובת–שבע אכן בעייתי ברובד הפשט‪ .‬חז"ל‬
‫דקדקו בפסוקים לאור הנחה חיצונית לכתוב שיש ללמד זכות על דוד‪ .‬הסיפור‬
‫התלמודי על דוד ואביגיל אין לו זכר בכתוב‪ ,‬ודוד הוצג בו באור בעייתי‪.‬‬
‫על הקורא לדקדק בפרטי הסיפור התלמודי וללמד זכות על דוד כפי שעשו‬
‫חז"ל באשר לחטאו עם בת–שבע‪ .‬הרדב"ז נגע אפוא בשלושה רבדים‪ .‬הראשון‬
‫הוא פשט הכתוב‪ ,‬שלפיו במעשהו עם אביגיל היה דוד זכאי‪ ,‬ועם בת–שבע‬
‫חטא‪ .‬ברובד השני‪ ,‬בדרשות חז"ל‪ ,‬התהפך המצב‪ :‬במעשה אביגיל הפך דוד‬
‫לאשם‪ ,‬ובמעשה בת–שבע ‪ -‬לזכאי‪ .‬הרובד השלישי הוא של קוראי דרשות‬
‫חז"ל‪ ,‬שצריכים לדקדק בסיפור התלמודי כדי להגן על דוד ולהחזירו למעמד‬

‫‪ 3	 1‬בדרך דומה הלך הרדב"ז בתשובה העוסקת בביקורת‬
‫שהושמעה על שמואל‪‘ :‬כל ימי הייתי מצטער על דבר זה‬
‫אעפ"י ששמעתי שזה היה עונש לשמואל על שלא העביר הוא‬
‫את האובות מן הארץ עד שבא שאול המלך והעבירם והיתה‬
‫לו מדה כנגד מדה‪ .‬ח"ו להאמין דבר זה על שמואל דכתיב ביה‬
‫קרא “משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו" (תהלים צט‪,‬‬
‫ו) שיהא לו עונש כזה' (שו"ת הרדב"ז‪ ,‬ג‪ ,‬סי' תרמב‪ ,‬עמ' ‪.)132‬‬

‫פ ע מ י ם ‪ ( 1 3 0‬ת ש ע " ב ) ‪39‬‬
   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46