Page 43 - peamim130
P. 43
למעשה? הא ליתא [הרי אי אפשר] ,שאם המניעה היתה מצדו לפי שנתגבר על
יצרו ניחא ,אבל לא היתה המניעה אלא מפני שהיתה נדה .והנפש המתאוה
קצה בה שהרי הנכרים ְמַרחקים הנדה ומקרבים שאר העריות' .לא ניתן להגן
על דוד בטענה שלא ביצע את המעשה בפועל ,מפני שהדבר נמנע ממנו לא
משום שגבר על יצרו .הסיבה לכך כלל לא הייתה תלויה בו .נידותה של אביגיל
הייתה גורם חיצוני ,ואף הגויים נמנעים מלבוא על נידה‘ .אלא מאי אית לך
למימר [אלא מה יש לך לומר] ,שלא היתה א"א או משום דפלגש היתה ,או תנאי
היה בנישואיה ולא נתקיים התנאי והיה זה מפורסם אצל דוד .ומשו"ה [ומשום
הכי] תבעה ,והיא לא השיבה לו א"א אני אלא טמאה אני .וזהו שאמר הכתוב
“אשר כליתני מבא בדמים" ולא אמר לה אשר כליתני לבא על א"א' .הרדב"ז
שב לכיוון הפרשני שהזכיר לעיל -שדוד חשב שאביגיל אינה בחזקת אשת
איש .נוסף על הטעם שהייתה אביגיל פילגש הציג הרדב"ז טענה חדשה :ייתכן
שנישואי נבל ואביגיל היו תלויים בתנאי מסוים אך הוא לא התקיים ,ולפיכך
לא הייתה בחזקת אשת איש.
הרדב"ז שב והציע כיוון פרשני נוסף ,שלישי במספר ,להסביר את התנהגות
אביגיל .הפעם טען שאביגיל אכן חשפה את שוקה בכוונה ,אך לא כדי לפתות
את דוד אלא כדי להאיר את דרכה בחשכה:
עוד אפשר לפרש כי היא היתה יורדת בסתר מקום חשך ובלילה דכתיב ‘אם
יותר [במקרא :נותר] לנבל עד אור הבוקר' (שמואל א כה ,לד) .והוא ואנשיו
היו באים מכנגדה ויורדים בסתר ההר אלו מזה ואלו מזה .והיא לא ידעה
שהיו באים כנגדה וכתיב ‘ותפגוש את דוד [במקרא :אֹתם]' וכו' (שם ,כ).
וכדי להאיר בחֹשך גלתה את שוקה שהיה מבהיק להאיר לה באפילה ,כי
נעריה הלכו לפניה .ודוד ואנשיו הבאים לקראתה כנגדה ראו האור ההוא
ולא ידעו מה הוא ,והלכו לאור ההוא ג' פרסאות .היא יורדת מן ההר מזה
והם יורדים מההר מזה עד שפגעו בה למטה .וכל מה שהיו יורדים היה
האור ההוא מתקרב אליהם ...וכשפגעו בה וראו את יופיה ‘נעשו ּ ֻכלם
בעלי קרין' כדאיתא [כפי שיש] בירושלמי 33.והיא ודאי ּ ִכסתה את שוקה
כשהרגישה בהם34.
33סנהדרין ב ,ג (כ ע"ב; טור .)1276
3 4גם המהרש"א (על אתר) סבר שאביגיל פעלה בלא לדעת
שדוד נמצא בקרבתה‘ :והיא לא ידעה ממנו והוא לא ידע
ממנה ,שם גלתה שוקה'.
פ ע מ י ם ( 1 3 0ת ש ע " ב ) 41
