Page 48 - peamim130
P. 48
שהרדב"ז התייחס לציטטה זו מהבבלי ,הוא לא כתב דבר על הסתירה בינה
לבין תשובתו.
על השאלה מדוע גילתה אביגיל את שוקה ,הציע הרדב"ז שלוש תשובות:
(א) הרוח היא שגילתה את שוקה( .ב) בהיותה פילגשו של נבל ,אכן ביקשה
אביגיל לפתות את דוד בחשיפת שוקה( .ג) אביגיל חשפה את שוקה במטרה
להאיר לעצמה את הדרך .העובדה שהרדב"ז העלה במקביל את האפשרות
שהדבר נעשה בתמימות ואת האפשרות שאביגיל אכן ביקשה לפתות את דוד,
מלמדת שהוא חש שהמספר אכן ביקש לתאר התנהגות פרובוקטיווית מצד
אביגיל.
ריבוי התשובות של הרדב"ז והעובדה שהן סותרות זו את זו מלמדים כי
הוא היה מודע לקושי העצום ללמד זכות על דוד ואביגיל בסיפור .אך מאחר
שלנגד עיניו עמד הדגם של דרשות חז"ל האפולוגטיות על חטא בת–שבע ,הוא
לא היה מוכן לקבל בשום אופן את הסיפור כפשוטו ,גם אם הדבר דרש ממנו
לוליינות פרשנית .יחסו האפולוגטי העקרוני לסיפור ,בהנחה שזו גם מגמת
המספר ,הוא שהשפיע על פרשנותו לסיפור.
תשובת הרלב"ח
אדם ששמו עמנואל שאל את הרלב"ח‘ :תמה אני זה ימים או זה שנים מענין
אחד לרבותינו ז"ל בענין דוד עם אביגיל שאמרו ,שאמר לה“ :הִּׁ ָשמעי לי"38
ולא אמר הכתוב על זה דבר' 39.השואל תמה על היעדר אחיזה של הסיפור
התלמודי בכתובים ,ובכך העלה שאלה עקרונית בדבר הקשר בין הדרשה
למקרא .לדברי השואל גם דרשת הפסוק שהובאה בסיפור אינה הכרחית‘ :ומה
שאמר הכתוב “אשר מנעני מבא בדמים" (שמואל א כה ,לג) לשון רבים ,היינו
יכולין לרבות “דמו ודם זרעיותיו" כמו בקין 40.ולמה יאמרו מה שלא אמר
הכתוב על צדיק כזה? ש ִאלו היה רשע אנו דורשים ענינו לגנאי' .השואל הבין
שחכמים דרשו את הפסוק בהתאם למגמתם אך באופן רחוק מהפשט ,ותמה
מדוע בחרו לדרוש את המילים ‘מבא בדמים' בגנותו של דוד .ניחא כאשר
דורשים רשע לגנאי ,אך מדוע לדרוש צדיק לגנאי? ‘אבל מפני שזה צדיק אנו
לפוקה מכלל שהתנבאתה לו שסופו להכשל בביאה אחרת,
ומאי ניהו — בת שבע'.
3 8בבלי ,מגילה יד ע"ב.
3 9שו"ת הרלב"ח ,סי' קכו ,עמ' שדמ ,בהשוואה לדפוס ונציה
שכ"ה (.)1565
40משנה ,סנהדרין ד ,ה.
גלעד ששון /דוד ואביגיל אצל הרדב"ז והרלב"ח 46
