Page 122 - חיי יוסף
P. 122
חיי יוסף • 269-262
נא .יוספוס חונן את חברי המשלחת ומצילם מן הגליליים
( )262בשמעֹו דברים אלה התרעם ההמון מאוד והסתער על יונתן ועל אלה שליווהו,
כדי להרגם .ובאמת היה הדבר קורה לולא שמתי קץ לזעם הגליליים מחד גיסא,
ומאידך גיסא אמרתי לאנשי יונתן שאמחל להם ֵאת שכבר עשו אם בעתיד ישנו
את עמדתם ובלכתם לעיר האבות יגידו למי ששלחום את האמת על התנהגותי
האזרחית )263( 284.אחרי שאמרתי את הדברים האלה שחררתי אותם אף על פי
שידעתי שלא יעשו את שהבטיחו .אך ההמון בער מזעם נגדם וקרא לי להרשות
להם להעניש את מי שהעזו לעשות מעשים כאלה )264( .אמנם עשיתי הכול כדי
לשכנעם לחון את האנשים ,שהרי ידעתי שכל חוסר סדר אזרחי מזיק לטובת הכלל.
אולם חרון אף ההמון נגד אלה היה בלתי ־ניתן לשינוי ,וכולם הסתערו על הבית
שבו לנו אנשי יונתן )265( .לכן אני ,משראיתי שבלתי ־אפשרי לעמוד מול חרונם,
קפצתי על סוס וציוויתי את ההמון לעקוב אח ַרי לכפר סוגני ,המרוחק מגברה
כעשרים סטאדיות .באמצעות תחבולה זו הבטחתי לעצמי שלא אני ֵא ָח ֵשב מי
שפתח במלחמת אחים.
נב .יוספוס שולח משלחת משלו לירושלים
( )266אחרי שהגעתי לסביבת סוגני עצרתי את ההמון ,ולאחר שפניתי אליו
בדברי מוסר על כך שאין להיטלטל לכדי ֵחמה והטלת עונשים בכעס שאי אפשר
לתקנם 285,ציוויתי שמאה מן המבוגרים יותר ומן העומדים בראשם יתכוננו לנסיעה
לעירם של הירושלמים כדי לנזוף בעם 286בשל אלה שיצרו חוסר סדר אזרחי בארץ.
(" )267ואם יתרשמו מדבריכם וייעתרו" – כך אמרתי – "בקשו מן ה ֶח ֶבר לכתוב אלי
ולצוֹות שאשאר בגליל ,ושאנשי יונתן ישובו משם" )268( .לאחר שנתתי להם את
ההוראות האלה ,הם התכוננו מיד וביום השלישי אחרי ההתכנסות שלחתי אותם
לדרכם ,לאחר שצירפתי להם ,ללוותם ,חמש מאות אנשים חמושים )269( .גם
כתבתי לידידים בשומרון 287שייתנו את דעתם לביטחון נסיעתם של אלה .שהרי
היה השומרון כבר תחת שלטון הרומאים ,ובכל זאת מי שרצו לקצר את הנסיעה
הראשון של יוספוס ,מלחמת היהודים ,המראות 284כאן הכוונה מילולית ולא מ ָטפורית; השוו הערה
אף הן שבצעירותו עמדתו כלפי השומרונים הייתה .27
עוינת פחות מזו המוכרת לנו מקדמוניות היהודים
(כגון קדמוניות היהודים ט ;291–290 ,יא,114 , 2 85דהיינו – הריגת יונתן ואנשיו.
2 86ראו הערה .43
;347–346 ,341יב.)257 ,
287כפי שמראה כהן (יוספוס בגליל וברומא ,עמ'
,)149ידיעה אקראית זו מצטרפת לעדויות מספרו
113
