Page 126 - חיי יוסף
P. 126
חיי יוסף • 295-289
( )289עצתי מצאה חן מאוד בעיני ההמון ,והם החלו אפוא ללחוץ על אלה לצאת
למלחמה .הם היו נבוכים במידה ניכרת ,שכן לא הצליחו לבצע את אשר זממו
אחרי שהשבתי בתחבולת ־נגד לתכנית הפעולה שלהם305.
נו .המשלחת מזמינה את יוחנן לטבריה
( )290אחד מהם 306ושמו חנניה ,אדם רשע ומרושע ,הציע להמון לקבוע למחרת יום
צום כללי לאלוהים; 307והנחה אותם לבוא בלתי ־חמושים לאותו מקום ובאותה שעה
כדי להראות לאלוהים באופן גלוי שהם סבורים שאם לא יקבלו סיוע ממנו כל נשק
יהיה חסר תועלת )291( .אמנם את זאת הוא אמר לא מתוך יראת שמים ,אלא כדי
לתפוס אותי ואת אנ ַשי בלתי ־חמושים .אבל אני נעניתי מתוך כורח ,פן ֵא ָר ֶאה כמי
שבז להצעה הבאה מתוך יראת שמים )292( .ובכן ,כאשר חזרנו כל אחד למקומו,
אנשי יונתן – מצד אחד – כתבו ליוחנן וציווהו שיבוא אליהם למחרת עם אור הבוקר
עם כמה שיותר חיילים שיוכל להביא עמו; שהרי (כך כתבו) יוכל להשתלט עלי
מיד ולעשות (עמי) את אשר פילל לעשות 308.הלה קיבל את המכתב ואכן עמד
להיענות )293( .ואילו אני ,מהצד האחר ,ציוויתי למחרת שניים משומרי הראש שלי
(מי שכבר הצטיינו באומץ שלהם והיו גם יציבים בנאמנותם ְּכ ַל ַּפי) להסתיר פגיונות
מתחת לבגדיהם וללכת אתי ,כך שנוכל להתגונן אם תארע התקפה מצד האויבים.
ואני לקחתי שריון חזה ,חגרתי חרב באופן שלא תי ָראה והלכתי אל בית הכנסת.
נז .יוספוס מואשם ומתגונן
( )294ישוע הארכון ציווה למנוע כניסה מכל אלה שהיו יחד עמי ,והוא עצמו עמד
ליד הדלתות והרשה רק לי להיכנס ,יחד עם חב ַרי )295( 309.כאשר היינו עסוקים
כבר במנהגים הנהוגים ופונים לתפילה 310קם ישוע ושאל אותי אצל מי נמצאים
3 09כנראה – הקרובים ביותר ,לעומת אלה שנמנעה 305על תחבולות כסימן היכר של מצביא מוצלח ראו:
מהם כניסה לפי הרישא .כאן מתגלה חכמתו של וילר ,תחבולות.
יוספוס ,שדאג שמקורבים אלה יהיו חמושים (סע'
3 06אחד מארבעת חברי המשלחת.
.)293 307על תעניות ציבור כאלה על כל צרה שלא תבוא
310אפשר שיש כאן מקרה בלבד ,אולם מעניין שבצד ראו :ספראי ,בימי הבית ,א ,עמ' .149כהכנה
העדויות הרבות לקריאת התורה בבית הכנסת למלחמה :שמואל א יד כח–ל; מקבים א ג יז; שם
בימי בית שני ,נראה שזהו האזכור היחיד של
תפילה בבית כנסת בתקופה ההיא .גם מן הניסוח מז.
כאן ,הרומז על הבחנה בין הדברים הנהוגים לבין 3 08כפי שמעיר מייסון (ח"י ,עמ' ,125הערה ,)1214
תפילה ,משתמע מכל מקום שהתפילה לא הייתה נראה שיש כאן אירוניה; אנשי יונתן העמידו פנים
של קריאת יום צום לה' (סע' )290אך "תפילתם"
הא ִמתית ,כמו של יוחנן ,הייתה לחסל את יוספוס.
117
