Page 127 - חיי יוסף
P. 127

‫חיי יוסף • ‪303-296‬‬

‫הכלים שנלקחו מש ֵרפת הארמון המלכותי והכסף הבלתי ־טבוע‪ 311.‬את זה אמר‬
‫מתוך רצון להעביר את הזמן עד שיגיע יוחנן‪  )296( .‬ואני אמרתי שהדברים בידי‬
‫ק ּפלוס ועשרת ראשי טבריה; "חקור אותם"‪ ,‬אמרתי; "אינני משקר"‪ .‬אך כאשר‬
‫אלה אמרו שהדברים אצלם‪ ,‬אמר‪" :‬אבל עשרים מטבעות הזהב אשר קיבלת אחרי‬
‫שמכרת כמות מסוימת של (כסף) בלתי ־טבוע – מה קרה להם?"‪  )297( 312‬אמרתי‬
‫שנתתי אותם לשליחיהם שנשלחו לירושלים‪ ,‬לשם צורכי הדרך‪ .‬על כך טענו אנשי‬
‫יונתן שלא טוב עשיתי כאשר נתתי לשליחים שכר מתוך קופת הציבור‪  )298( .‬אך‬
‫ההמון התרעם על כך (שהרי הבינו את רשעות האנשים)‪ ,‬ואני – מכיוון שהבנתי‬
‫שמהומה עומדת להתלקח ורציתי להסית את רוח העם עוד יותר נגד האנשים‬
‫– אמרתי‪" :‬אבל אם לא נכון עשיתי בנתני לשליחים שלכם את שכרם מתוך קופת‬

    ‫הציבור‪ַ ,‬הפסיקו להיות כעוסים‪ .‬אני עצמי אשלם את עשרים מטבעות הזהב"‪.‬‬

                                                     ‫נח‪ .‬יוספוס מותקף אך מוברח‬

‫(‪  )299‬אחרי שאמרתי את הדברים האלה אנשי יונתן שתקו‪ ,‬ואילו העם התרעם‬
‫עוד יותר עליהם‪ ,‬אחרי שהראו בגלוי‪ ,‬במעשה שלהם‪ ,‬את איבתם הבלתי ־מוצדקת‬
‫ְּכ ַל ַּפי‪  )300( .‬בראותו את המהפך שלהם ציווה ישוע את העם לחזור לבתיהם‪ ,‬ואילו‬
‫את המועצה – להישאר; שכן (כך אמר) בהיותם בתוך מהומה אי אפשר לקיים‬
‫חקירה בעניינים כאלה‪  )301( .‬אך בעוד העם צֹווח שלא ישאיר אותי לבדי ב ֶק ֶרב‬
‫אלה‪ ,‬בא מישהו וסיפר בחשאי לאנשי ישוע שיוחנן מתקרב עם אנשיו החמושים‪.‬‬
‫אנשי יונתן כבר לא התאפקו (ונראה שבכך דאג האלוהים לישועתי‪ ,‬כי אילולא‬

                        ‫זאת הייתי ודאי נרצח בידי יוחנן‪  )302( ,)313‬אלא (יונתן) אמר‪:‬‬

‫הפסיקו‪ ,‬אנשי טבריה‪ ,‬את כל החקירה הזאת בעניין עשרים מטבעות הזהב‪.‬‬
‫אין זה ראוי שיוסף ימות בגללם‪ ,‬אלא בגלל ששאף למשול כעריץ ול ַנכס את‬

                  ‫השלטון לעצמו בהוליכו שולל‪ ,‬במילים‪ ,‬את המוני הגליליים‪.‬‬

‫בעודם אומרים את הדברים האלה מיד שלחו בי ידיים וניסו לרצוח אותי‪  )303( .‬אך‬

‫הכסף אצלו‪ .‬כאן אנו למדים‪ ,‬שהמיר את הכסף‪ ,‬או‬       ‫ממוסדת‪ .‬וראו על כך באופן כללי‪ :‬ע' פליישר‪,‬‬
                           ‫את חלקו‪ ,‬למטבעות זהב‪.‬‬                    ‫תרביץ‪ ,‬נט (תש"ן)‪ ,‬עמ' ‪.441–397‬‬
                                                                   ‫‪ 3	11‬על הכלים והכסף‪ ,‬ראו סע' ‪.69–68‬‬
‫‪ 3	13‬שעמד להגיע; ראו סע' ‪ .304‬כוונת יוספוס להגיד‬
‫שאילו היו אויביו משכילים להתאפק ולמשוך את‬         ‫‪ 	312‬כלומר‪ ,‬קפלוס וראשי טבריה העידו רק‪ ,‬שיוספוס‬
‫הזמן עד לבואו של יוחנן (ראו סוף סע' ‪ )295‬הכול‬     ‫מסר להם את הכלים‪ .‬ואכן‪ ,‬גם בסע' ‪ 69–68‬יוספוס‬
                                                  ‫מספר רק על הכלים שמסרם להם; כנראה שמר את‬
                   ‫היה נגמר אחרת‪ .‬השוו הערה ‪.92‬‬

                                                                                                        ‫‪118‬‬
   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131   132