Page 131 - חיי יוסף
P. 131

‫חיי יוסף • ‪332-325‬‬

‫הנהגת הגליל‪  )325( .‬ובכן שמעון‪ ,‬שהלך שולל בשל צעירותו‪ 336‬ובשל התקווה‬
‫לרווחים‪ 337,‬לא היסס לבוא‪ ,‬ואילו יועזר חשד במלכודת ונשאר במקום‪ .‬אמנם‬
‫לאחר שעלה שמעון יחד עם ֵרעים מבין שומריו קיבלתי את פניו ובירכתי אותו‬
‫בנדיבות והבעתי את תודתי על כך שעלה‪  )326( .‬אולם אחרי זמן לא רב‪ ,‬כאשר‬
‫טיילנו יחד כאילו רציתי לדבר אתו ביחידות‪ ,‬הובלתי אותו למרחק מה מחבריו‬
‫ואז הרמתי אותו במותניו‪ 338‬ומסרתי אותו לחברים (שלי) שהיו עמי כדי שיובילו‬
‫אותו לכפר‪ .‬אז ציוויתי את האנשים החמושים‪ 339‬לרדת ויחד אתם התקפתי את‬
‫טבריה‪  )327( .‬בהיות הקרב קשה משני הצדדים עמדו אנשי טבריה לנצח (כי‬
‫האנשים החמושים שלנו ברחו)‪ ,‬אולם משראיתי את המתרחש זירזתי את אנ ַשי‬
‫ויחד עמם רדפתי אחרי אנשי טבריה‪ – ‬שהיו על סף ניצחון – אל תוך העיר‪ .‬זאת‬
‫אחרי שכבר שלחתי כוח אחר דרך האגם ופקדתי על האנשים להעלות באש את‬
‫הבית הראשון שהם יתפסו‪  )328( .‬כאשר זה קרה‪ ,‬אנשי טבריה‪ ,‬בחשבם שעירם‬
‫כבר נלקחה בכוח‪ ,‬השליכו את כלי נשקם מתוך פחד ויחד עם נשיהם וילדיהם‬
‫התחננו שעירם תזכה לחנינה‪  )329( 340.‬ואני‪ ,‬משהתרשמתי מבקשותיהם ריסנתי את‬
‫תנופת החיילים‪ ,‬חזרתי מן המצור למקומי (שהרי כבר ירד הערב) יחד עם האנשים‬
‫החמושים והתחלתי לטפל בגופי‪  )330( 341.‬הזמנתי את שמעון לסעוד אתי‪ ,‬הרגעתי‬
‫אותו לגבי מה שאירע והבטחתי לתת לו ולאנשיו את צורכי הדרך וללוותם‪342‬‬

                                                                ‫לירושלים במלוא הביטחון‪.‬‬

                                         ‫סד‪ .‬התפייסות בין יוספוס ואנשי טבריה‬

‫(‪  )331‬למחרת באתי לטבריה בהובילי ִעמי עשרת אלפים אנשים חמושים‪ ,‬ולאחר‬
‫ששלחתי וזימנתי לאצטדיון את ראשי ההמון ציוויתי שיגידו מי הם אלה שגרמו‬
‫למרד (נגדי)‪  )332( .‬אחרי שהצביעו על האנשים שלחתי אותם כבולים לעיר יודפת‪,‬‬

‫(רחצה וכו' אחרי לחימה) ראו‪ :‬קדמוניות היהודים‬            ‫‪ 3	36‬כאמור בסע' ‪ .197‬על חולשותיהם של צעירים ראו‬
                                              ‫יד‪.462 ,‬‬                                        ‫לעיל‪ ,‬הערה ‪.26‬‬

‫‪ 3	42‬כך התרגום הרגיל של ‪ ,παραπέμπω‬ויש כאן אפוא‬                            ‫‪ 3	37‬שיקול מגונה; השוו סע' ‪.224 ,75‬‬
‫רמז לתכנית המקורית של יוספוס לנסוע אף הוא‬               ‫‪ 3	38‬כפי שמראה מייסון על אתר (ח"י‪ ,‬עמ' ‪ ,133‬הערה‬
‫לשם (סע' ‪ ,)205‬אף על פי שכבר הודיע שוויתר על‬
‫הנסיעה (סע' ‪ .)212‬יש המבקשים להימנע מסתירה‬                    ‫‪ ,)1340‬יש כאן רמיזה למהלך של מתאבקים‪.‬‬
‫זו על ידי תרגום כללי יותר‪ ,‬כאילו רק הבטיח לספק‬             ‫‪ 3	39‬האורבים‪ ,‬שחיכו לפקודה זו‪ ,‬לפי סע' ‪.322–321‬‬
‫להם ליווי (כך באחרונה זיגרט ואחרים‪ ,‬ח"י‪ ,‬עמ'‬            ‫‪ 	340‬יש לציין‪ ,‬בשונה מכמה תרגומים‪ ,‬שלא נאמר כאן‬
‫‪ ;)127‬וכפי שבאמת קרה‪ ,‬לפי סע' ‪ .332‬התרגום‬               ‫למי התחננו‪ :‬ליוספוס? לחייליו? לה'? אבל יוספוס‬
‫אפשרי‪ ,‬אולם אפשר גם‪ ,‬שתכניתו לנסוע בעצמו‬
                                                                               ‫הוא שנענה‪ ,‬לפי הסעיף הבא‪.‬‬
                   ‫לא ירדה מן הפרק; ראו סע' ‪.388‬‬        ‫‪ 	341‬ראו הערה ‪ .132‬הביטוי חוזר גם בקדמוניות היהודים‬
                                                        ‫יב‪ ,105 ,‬גם שם – בסוף יום עבודה‪ .‬לסצנה דומה‬

                                                                                                                ‫‪122‬‬
   126   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136