Page 133 - חיי יוסף
P. 133

‫חיי יוסף • ‪344-339‬‬

‫ייחשב שקדן‪ 349,‬אך לא סיפר את האמת אפילו בנוגע לעיר האבות שלו‪ .‬לכן‬
‫– משום שכעת אני חייב להגן על עצמי אחרי שהעיד נגדי עדות שקר – אגיד דברים‬
‫שעד כה החרשתי בנוגע אליהם‪  )339( .‬ואל יתפלא איש שלא סיפרתי את הדברים‬
‫האלה מזמן‪ 350.‬שהרי מי שכותב היסטוריה חייב אמנם לדבוק באמת‪ ,‬אולם מותר‬
‫לו בכל זאת לא להוכיח באופן בוטה את רשעותם של אנשים מסוימים – לא מתוך‬

                                         ‫חסד כלפיהם‪ ,‬אלא מתוך המתינות שלו עצמו‪.‬‬
‫(‪  )340‬ובכן‪ ,‬יוסטוס‪ ,‬גדול ההיסטוריונים‪( 351‬שהרי ככזה אתה מתפאר) – אם‬
‫אדבר אליו כאילו שהוא נוכח – הכיצד הייתי אני והגליליים הגורמים למרד של‬
‫עיר האבות שלך נגד הרומאים ונגד המלך? (‪  )341‬הרי כבר לפני שבחר בי ֶח ֶבר‬
‫הירושלמים למפקד הגליל‪ ,‬אתה וכל אנשי טבריה לא רק ֵהרמתם כלי נשק‪ ,‬אלא‬
‫גם עשיתם מלחמה על עשר הערים אשר בסוריה!‪ 352‬מכל מקום‪ 353,‬אתה ֵהצ ָּת את‬
‫הכפרים שלהם ומ ָשרתך נפל בעימות ההוא‪  )342( .‬ואת זה אומר לא אני לבדי‪ ,‬אלא‬
‫כך כתוב גם ברשימות של אספסיאנוס קיסר‪ 354,‬כמו גם איך שבפטולמאיס אנשי‬
‫עשר הערים צווחו נגדך לפני אספסיאנוס ודרשו שתישא אתה‪ ,‬כאחראי‪ ,‬בעונש‪355.‬‬
‫(‪  )343‬ובאמת היית נותן את הדין במצוות אספסיאנוס‪ ,‬לולא המלך אגריפס‪ ,‬אשר‬
‫קיבל את הרשות להרגך‪ 356,‬לא המיתך (בעקבות בקשות רבות מאת ברניקי‬
‫אחותו) אלא החזיקך תחת משמר‪ ,‬כבול‪ ,‬במשך זמן רב‪  )344( 357.‬ומעשיך בענייני‬

‫(כמו בסע' ‪ )42‬ומוסיף פרט – מות משרתו – שלא‬               ‫‪ 3	49‬על מידה חשובה זו (‪ )φιλόπονος‬של ההיסטוריון‬
            ‫היה אפשר (כך הניח כנראה) להכחישו‪.‬‬            ‫ראו גם‪ :‬מלחמת היהודים א‪φιλόπονος( 16–15 ,‬‬
                                                         ‫‪ ;)[...] πόνοις‬לוקיאנוס‪ ,‬כיצד לכתוב היסטוריה‬
‫‪ 3	54‬על ה־‪ commentarii‬של אספסיאנוס וטיטוס‪,‬‬
‫מעין יומנים שרשמו במהלך המאורעות או זמן‬                                                                 ‫‪.47 ,34‬‬
‫קצר לאחריהם והיו עשויים לספק חומר גלם‬                    ‫‪ 	350‬הכוונה לכך שיוסטוס אינו נזכר כלל במלחמת‬
‫להיסטוריונים‪ ,‬ראו‪ :‬שנץ‑הוזיוס‪ ,‬תולדות הספרות‬
‫הרומית‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ;433–432‬שטרן‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ'‬                                         ‫היהודים‪ .‬וראו לעיל‪ ,‬עמ' ‪.7‬‬
                                                         ‫‪ 	351‬פירושו המילולי של ‪ συγγραφεύς‬הוא "מחבר"‪.‬‬
                                 ‫‪ ,383–382‬הערה ‪.18‬‬       ‫אולם יוספוס מוכן להודות בעדיפותו של יוסטוס‬
                             ‫‪ 3	55‬כמסופר להלן‪ ,‬סע' ‪.410‬‬  ‫כאיש ספרות (ראו סע' ‪ 40‬מכאן וקדמוניות‬
‫‪ 	356‬כפי שראה ריהל (יוסטוס‪ ,‬עמ' ‪ ,)303‬המשווה סעיף‬        ‫היהודים כ‪ 264 ,‬מכאן)‪ ,‬ולכן ברור שכאן‪ ,‬כאשר‬
‫זה לסע' ‪ ,410‬אפשר שאספסיאנוס הסגיר את‬                    ‫בכוונתו לערער על עבודתו ועל שמו הטוב של‬
‫יוסטוס לאגריפס משום שהיה נתין של ממלכתו‪.‬‬                 ‫יוסטוס‪ ,‬עלינו לתרגם לפי השימוש הרגיל‪ ,‬שייחד‬
‫להליך דומה השוו לוקאס כג ו–יב‪ :‬הנציב הרומי‬               ‫את המונח להיסטוריונים דווקא‪ .‬ראו לדוגמה‪:‬‬
‫של יהודה מבקש למסור את ישו הנוצרי לטיפולו‬                ‫קדמוניות היהודים יד‪ ;111 ,68 ,3 ,‬וילאלבה‪ ,‬מתודה‬
‫של הורדוס אנטיפס מאחר שהוא גלילי ולכן‬
‫בתחום סמכותו‪ .‬לרקע המשפטי של הפרשה ההיא‬                                            ‫היסטורית‪.254 ,245–244 ,‬‬
      ‫ראו‪ :‬הוהנר‪ ,‬הורדוס אנטיפס‪ ,‬עמ' ‪.239–233‬‬            ‫‪ 	352‬לשאלה‪ ,‬אם ה"דקפוליס" נחשבה חלק מסוריה או‬
‫‪ 3	57‬גם זה בסע' ‪ ,410‬ושם גם נאמר‪ ,‬שאגריפס הסתיר‬          ‫שמא "חילת סוריה" או "ערביה" ראו‪ :‬ביטנהרד‪,‬‬
‫מאספסיאנוס את הימנעותו מהריגת יוסטוס‪.‬‬
‫ריהל (יוסטוס‪ ,‬עמ' ‪ ,304‬הערה ‪ )2‬נאלץ‪ ,‬בהתאם‬                                           ‫דקפוליס‪ ,‬עמ' ‪.230–227‬‬
                                                         ‫‪ 	353‬כאן נזהר יוספוס ומתרכז בעיקר‪ :‬אחרי שהשמיע‪,‬‬
                                                         ‫במשפט הקודם‪ ,‬האשמה כללית נגד אנשי טבריה‪,‬‬
                                                         ‫הוא חוזר ומצמצם את ההאשמה ליוסטוס בלבד‬

                                                                                                                 ‫‪124‬‬
   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138