Page 128 - חיי יוסף
P. 128
חיי יוסף • 311-304
כאשר ראו המלווים אותי את המתרחש ,הם שלפו את חרבותיהם 314ואיימו להלום
אם יופעל (נגדנו) כוח; ואז – כאשר גם בני העם הרימו אבנים והסתערו על מנת
לזרוק אותן על יונתן – הם חלצוני מידיהם האלימות של אוי ַבי.
נט .יוספוס חוזר לטריכאי; זעם הגליליים על טבריה
( )304אחרי שהתקדמתי מעט (בדרכי לעזוב את העיר) עמדתי להיתקל ביוחנן הבא
עם אנשיו החמושים .לכן ,מכיוון שפחדתי ממנו סטיתי מן הדרך והגעתי בשלום
לאגם דרך סמטה כלשהי .אז לקחתי סירה ,עליתי עליה ועברתי לטריכאי ,וכך
נמלטתי שלא כצפוי מן הסכנה )305( 315.מיד שלחתי וקראתי למנהיגי הגליליים
וסיפרתי להם כיצד ,תוך הפרת אמונים ,כמעט הושם קץ לחיי בידי אנשי יונתן ואנשי
טבריה )306( .המון הגליליים רגזו מאוד על הדברים האלה ודרשו ממני לא לעכב
עוד את היציאה למלחמה נגדם ,אלא להרשות להם להתקיף את יוחנן ולעקרו מן
השורש יחד עם אנשי יונתן )307( .אולם אף על פי שזעמו כל כך הצלחתי לרסן
אותם ,בצוותי אותם להמתין עד שנלמד מה ידווחו אלה שהם שלחו לעירם של
הירושלמים; שהרי (כך אמרתי להם) עליהם לעשות את מה שייראה להם (רק) על
דעת אלה )308( .באמרי את הדברים האלה שכנעתי אותם .ואז גם יוחנן ,מכיוון
שהמלכודת שלו לא השיגה את יעדה ,חזר לגוש חלב.
ס .משלחתו של יוספוס חוזרת מירושלים
( )309אחרי ימים לא רבים שבו אלה ששלחנו 316,והם דיווחו שהעם (של ירושלים)
מתרעם מאוד על אנשי חנן ושמעון בן גמליאל ,שלא על דעת ה ֶח ֶבר שלחו (אנשים)
לגליל בכוונה להשליכני (מתפקידי שם) )310( .השליחים אמרו שהעם גם הסתער
על בתיהם של אלה והציתם .הם גם נשאו עמם מכתבים ,שבהם ראשי הירושלמים,
אחרי ש ִהרבה העם לבקש זאת מהם ,אשררו 317ששלטון הגליל בידי ,מצד אחד,
ואילו את אנשי יונתן ,מהצד האחר ,ציוו למהר לשוב הביתה )311( 318.ובכן ,אחרי
שמסבירה את הצלתו "שלא כצפוי"; וראו הערה 314הניסוח רשלני; לעיל דיבר יוספוס רק על ה"פגיונות"
שלהם (סע' ,)293מה שגם הגיוני יותר (אמנם
.131 בסוף הסעיף ההוא אומר יוספוס שהוא עצמו לקח
3 16אלה ששלחנו לירושלים; ראו סע' .270–266 עמו "חרב" ,אך כאן אין לה זכר) .וראו הערה 36
3 17לשימוש כזה בפועל "( βεβαιόωלייצב",
"להבטיח") ראו גם :קדמוניות היהודים טז;355 , למבוא.
315סיכום זה מסיים את הפרשה שנפתחה בסוף
יט.274 , סע' .272כפי שנאמר בסע' ,301השגחת ה' היא
119
