Page 123 - חיי יוסף
P. 123

‫חיי יוסף • ‪275-270‬‬

‫היו צריכים לעבור דרכו; כך אפשר לעשות את הדרך מן הגליל לירושלים בתוך‬
‫שלושה ימים‪  )270( 288.‬ואני עצמי ליוויתי את השליחים עד לגבול הגליל‪ ,‬אחרי‬
‫שהצבתי משמרות על הדרכים כדי שלא בקלות ייוודע שהם עזבו‪ .‬לאחר שעשיתי‬

                                           ‫את הדברים האלה קבעתי את מקומי ביפיע‪.‬‬

                                  ‫נג‪ .‬המשלחת הירושלמית מול יוספוס בטבריה‬

‫(‪  )271‬ואנשי יונתן‪ ,‬אחרי שנכשלה פעולתם נגדי‪ ,‬שלחו את יוחנן לגוש חלב ואילו‬
‫הם עצמם יצאו לעירם של אנשי טבריה בציפייה להשתלט עליה מאחר שגם ישוע‪,‬‬
‫שהיה הארכון שלהם‪ 289‬בעת ההיא‪ ,‬כתב אליהם והבטיח לשכנע את ההמון לקבלם‬
‫עם בואם וגם לבחור להצטרף אליהם‪  )272( .‬ובכן‪ ,‬אלה יצאו (לכיוון טבריה) מתוך‬
‫הישענות על תקוות כאלה‪ .‬אך סילאס – אשר כפי שאמרתי‪ 290‬התמנה לנציב‬
‫טבריה‪ – ‬דיווח לי את הדברים באמצעות מכתבים וביקשני למהר (לבוא לטבריה)‪.‬‬

                     ‫ואני נעניתי לו מיד‪ ,‬אך בבואי נקלעתי לסכנת כליה מסיבה זו‪:‬‬
‫(‪  )273‬אחרי שבאו אנשי יונתן לטבריה והצליחו לשכנע רבים שהיו חלוקים עלי‬
‫למרוד בי‪ ,‬כאשר שמעו שהגעתי הם באו אלי‪ ,‬מתוך פחד למען עצמם‪ ,‬ובברכם‬
‫אותי אמרו שהם מהללים (אותי) על הדרך שבה אני מנהל את ענייני הגליל‪ ,‬ושהם‬
‫שמחים יחד אתי על הכבוד שנוהגים בי; (‪  )274‬שהרי (כך אמרו) הכבוד שלי הוא‬
‫בעצם ציון לשבח בעבורם‪ ,‬כי הם היו המורים שלי ו ִהנם אנשי אותה העיר כמוני‪ .‬והם‬
‫אמרו גם‪ ,‬שהידידות שלי כלפיהם א ִמתית יותר‪ 291‬מזו של יוחנן‪ ,‬ושלמרות רצונם‬
‫לצאת הביתה במהרה‪ ,‬הם יישארו עד שימסרו את יוחנן לידיים שלי‪  )275( .‬אחרי‬
‫שאמרו‪ 292‬את הדברים האלה הם נשבעו בשבועות הנוראות ביותר אצלנו‪ ,‬ובגללן‬
‫חשבתי שיהיה זה אסור לא להאמין להם‪ .‬ואכן‪ 293‬הם ביקשו ממני ללון במקום אחר‬

         ‫מכיוון שיום המחרת היה שבת ואין צורך שהעיר טבריה תוטרד בגללם‪294.‬‬

‫‪ 2	93‬נראה שחלוקת הספר לפרקים שגויה כאן‪ .‬אחרי‬       ‫‪ 	288‬על דרך זו‪ ,‬הקצרה ביותר מן הגליל ליהודה‪ ,‬אשר‬
‫שיוספוס הודיע‪ ,‬ברישא של סע' ‪ ,275‬שחשב שלא‬
‫מן הראוי לא לסמוך על דברי השליחים‪ ,‬הוא מדגים‬       ‫שימשה גם עולי רגל גליליים (לא תמיד ללא‬
‫את עמדתו זו בכך שהוא מספר‪ ,‬בסע' ‪ ,276‬על‬
‫היענותו לבקשת השליחים שיוציא את כוחותיו‬            ‫סיכונים‪ :‬קדמוניות היהודים כ‪ ;118 ,‬מלחמת‬
‫מטבריה‪ ,‬אף על פי שצעד זה יצר סכנה בעבורו‪.‬‬
‫לשימוש של יוספוס ב־‪ ,καὶ δή‬כמו כאן‪ ,‬כדי‬            ‫היהודים ב‪ ;232 ,‬לוקאס ט נא–נו)‪ ,‬ראו‪ :‬ספראי‪,‬‬
‫לפתוח סיפור הממחיש או המפרט אמירה כללית‬
                                                                           ‫העלייה לרגל‪ ,‬עמ' ‪.117–116‬‬
                             ‫קודמת‪ ,‬ראו הערה ‪.144‬‬              ‫‪ 2	89‬של אנשי טבריה‪ .‬ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.166‬‬
‫‪ 	294‬כלומר‪ ,‬שבגללם‪ ,‬השליחים‪ ,‬יישארו בעיר כוחותיו‬
‫הרבים של יוספוס‪ .‬לשימוש שלהם באמתלה כזאת‬                                                   ‫‪ 2	90‬לעיל‪ ,‬סע' ‪.89‬‬
                                                   ‫‪ 	291‬מילולית‪" :‬צודקת יותר"‪ .‬לדקויות של ‪δίκαιος‬‬

                                                                    ‫ראו‪ :‬תקרי‪ ,‬מילון‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪.178–177‬‬
                                                   ‫‪ 2	92‬כפי שמעיר מייסון (ח"י‪ ,‬עמ' ‪ ,121‬הערה ‪,)1146‬‬

                                                   ‫השימוש התדיר בפועל זה בסע' ‪ ,274–273‬ושוב‬

                                                              ‫כאן‪ ,‬מדגיש שפיהם ולבם לא היו שווים‪.‬‬

                                                                                                               ‫‪114‬‬
   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127   128