Page 124 - חיי יוסף
P. 124
חיי יוסף • 281-276
נד .הסתה נגד יוספוס בשבת ולמחרתה
( )276ואני ,בלי לחשוד במאומה 295,עזבתי לטריכאי ,אך השארתי בכל זאת בעיר
אנשים שירכלו ויחטטו לדעת מה אומרים עלינו 296.ולכל אורך הדרך מטריכאי
לטבריה הפקדתי אנשים רבים כדי שיאותתו לי – (במסרם) זה לזה – אם ייוודע
להם דבר מה ממי שהושארו בעיר )277( 297.ובכן ,למחרת התאספו כולם בתוך
בית הכנסת ,שהוא בית גדול ביותר המסוגל לקלוט ַעם רב 298.יונתן נכנס ,ומכיוון
שלא העז לדבר גלויות על המרד (נגדי) ,הוא אמר שיש לעירם צורך במפקד טוב
יותר )278( .אבל ישוע הארכון לא ריסן את עצמו כלל אלא אמר בגלוי" :טוב
יותר – אנשי עירי – להישמע לארבעה אנשים מאשר לאחד ,ובייחוד כאשר הם
מפוארים בייחוסם ואינם בלתי ־מצוינים בהבנתם כלל ועיקר" .אז הצביע על אנשי
יונתן )279( .אז נכנס יוסטוס ,והוא שיבח את ישוע על דבריו ושכנע אנשים מספר
מן העם .אולם הדברים שנאמרו לא מצאו חן בעיני ההמון ובוודאי הייתה פורצת
מהומה לולא התפזרה הא ֵספה מכיוון שהגיעה השעה השישית שבה נהוג אצלנו
לסעוד בשבתות 299.ואנשי יונתן דחו את (המשך) ההתייעצות עד למחרת ועזבו את
המקום בלי שהצליחו לעשות דבר300.
( )280אחרי שהדברים האלה ד ּווחו לי מיד ,החלטתי לבוא אל עירם של אנשי
טבריה בבוקר השכם .ואכן למחרת בשעה הראשונה באתי מטריכאי ומצאתי
שההמון כבר היה מכונס בבית הכנסת .לשם מה הייתה הא ֵספה לא ידעו אלה
שהתכנסו )281( 301.ואנשי יונתן היו מוטרדים מאוד כאשר שלא כצפוי ראו שאני
מכונה (" – προσευχήבית) תפילה" ,המונח ראו גם סע' .218השוו ההתחשבות הא ִמתית של
הרווח בתפוצות ההלניסטיות (ראו :דנקר ,מילון, יוספוס לפי סע' .159
עמ' .)879–878אפשר שהדבר מעיד על התייוונות
בעיר ,כגון זאת המתבטאת גם בהשכלתו של 295כאן נקרע יוספוס בין שתי מגמות .מצד אחד הוא
יוסטוס (סע' )40ובקיומם של ּבו ֵלי (סע' )64 רוצה להשחיר את אנשי יונתן עד כמה שאפשר
וארכונטים (סע' ;)134ראו :רייאק ,יוסטוס ,עמ' ולכן עליו לתת להם לרמותו תוך שימוש ציני
.351–346לאפשרות אחרת (שימוש אנאכרוניסטי בקדושת השבת; אבל מהצד האחר הוא רוצה
במינוח שיוספוס למד להכיר ברומא) ראו :ע' לצייר את עצמו כמפקד פיקח .כך קרה שהוא
מספר שלא חשד בדבר ,אך גם דאג היטב להתגונן
פליישר ,תרביץ ,נט (תש"ן) ,עמ' ,408הערה .28
299השוו :ירושלמי ,תעניות ג יג ,סז ע"א" :אסור בשל חשדנותו.
2 96כמו סע' ;312וראו הערה .320
להתענות עד שש שעות בשבת". 297כלומר ,בגלל האיסור על הליכה מחוץ לתחום
300קשה להימנע מן הרושם שיש בדברי יוספוס גם בשבת הוא הפקיד מוסרים לכל אורך הדרך.
הומור מסוים ,כאילו הוא צוחק על חוסר המזל של העובדה שיוספוס הרשה לעצמו להזכיר פרט זה
יונתן וחבריו :הם ביקשו להביא את העם להחלטות בלי להסבירו מעידה שדבריו מכוונים במיוחד
גורליות בדבר עתיד העיר והמדינה אך מאמציהם לקוראים יהודים .וראו עמ' .8
298על בית הכנסת בטבריה בימי יוספוס ראו :לוין,
עלו בתוהו מול החשש שהחמין יתקרר. בית הכנסת העתיק ,עמ' .54–52כפי שהוא מציין,
301קשה מאוד להאמין למשפט זה ,הרי מדובר בהמשך זהו המקרה היחיד שבו בית כנסת ארץ־ישראלי
הישיבה של היום הקודם ובה דובר בדרישה להחליף
115
