Page 127 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 127

‫מבוא‬
                                                     ‫‪ .3.4‬דרך ההדרת הגלוסרים‬

‫ההדרנו את הגלוסרים לפי השיטה הבאה‪ :‬הבאנו בטור הראשון את מילת הערך‬
‫המקראית בניקוד מלא‪ .‬אף על פי שבכתבי היד יש רק לעתים ניקוד ואף הוא חלקי‪,‬‬
‫הלבשנו את הניקוד המלא של מילת הערך המקראית על הכתיב שבכתב היד‪ .‬הוספנו‬
‫גם ציון הפרק והפסוק‪ .‬בטור השני הבאנו באותיות שמנות את התרגום הערבי בדיוק‬
‫כפי שהוא בא במקור‪ .‬הוספנו בטור השלישי תעתיק (מעין) קלסי באותיות ערביות‪,‬‬
‫הנועד לשמש מפתח לזיהוי שורשו וצורתו של התרגום המוצע (לפי הבנתנו)‪ .‬בטור‬
‫הרביעי התרגום לעברית של הטור השני (והשלישי)‪ ,‬והוא מביע‪ ,‬במידת האפשר‪,‬‬
‫לא רק את המשמעות של התרגום‪ ,‬אלא גם את הדרך שבה לדעתנו בעל הגלוסר‬
‫הגיע אליו‪ .‬כך תרגמנו א‪ 2‬מלכים א ה‪:‬כה ' ַמ ּכֹ ֶלת' > עילולה ב־"כלכלה" ולא למשל‬
‫ב־"פרנסה"‪ ,‬כדי להבליט את היסוד הדו־עיצורי כ"ל שעליו השתית המתרגם את‬
‫תרגומו‪ .‬וכן תרגמנו א‪ 4‬יחזקאל כג‪:‬ו ' ֶח ֶמד' > שהיין לא ב־"נחשקים" אלא ב־"חמודים"‪,‬‬
‫כדי להראות את הקשר הסמנטי שבין השניים‪ .‬לפעמים הוספנו בסוגריים הערה‬
‫המסבירה את הקשר שבין מילת הערך לתרגומה הערבי‪ ,‬למשל א‪ 4‬יחזקאל כג‪:‬טו‬
‫' ֵאזור' > מיזר "מלבוש מותניים (בצורת אזור)"‪ .‬כאמור‪ ,‬הלכנו לפי שיטת הטורים לא‬
‫רק במהדורת הגלוסרים א‪ ,1‬א‪ 2‬ו־א‪ ,4‬אלא גם ב־א‪ 3‬ו־א‪ 5‬שהועתקו בשורות אופקיות‪,‬‬

                      ‫מתוך הנחה שהמבנה המקורי היה אף הוא לפי טורים אנכיים‪.‬‬

‫‪119‬‬
   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131   132