Page 123 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 123

‫מבוא‬

                                                               ‫‪ .3.2‬בעיות בהבנתם של הגלוסרים‬

‫לא תמיד קל להבין את הגלוסות הערביות שבגלוסרים‪ .‬מלבד קשיי זיהוי הצורות‬

‫הקונקרטיות עצמן (שורש‪ ,‬בניין וכו')‪ ,‬הבנתן הנכונה נתקלת בקשיים סימנטיים‬

‫רציניים עוד יותר‪ ,‬שהרי מדובר במילים בודדות שאינן מעידות על הבנה כוללת‬

‫של הפסוק‪ .‬לפעמים המילה הערבית המתרגמת נבחרה בעיקר בזכות דמיון צליל‬

‫מסוים (מקרי או לא מקרי) למילת הערך המקראית (‪ §2.2.2‬סעיף א)‪ ,‬ואין לדעת לאיזו‬

‫הוראה התכוון המחבר‪ .‬יתר על כן‪ ,‬לגבי מילים רבות נשאלת השאלה האם הורחבה‬

‫הוראת הגלוסה הערבית בהשפעת מילת הערך העברית (דוגמת ב ׄד"ל וכו' ‪ )§2.1.1‬או‬

‫שמא הביע המתרגם את הוראת מילת הערך המקראית (על פי הבנתו) במילה ערבית‬

‫שהתאימה אמנם בכתובים אחרים‪ ,‬אך לא הלמה את הכתוב הנידון‪ .‬כך א‪ 1‬שמות כז‪:‬ח‬

‫' ְנבוב (לוחות)' מתורגם פעם > מוגוף = ُمج ّوف "חלול"‪ ,‬המתאים היטב להקשר (וכן‬

‫רס"ג)‪ ,‬ופעם שנייה > לביק "נבון"‪ ,‬שאינו מתאים אלא רק לאיוב יא‪:‬יב 'איש ָנבוב‬

‫ילבב' (‪ .)§2.1.1‬ידוע הקושי בהבנת תרגומי מקרא רצופים‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה הוא‬

‫קשה שבעתיים בגלוסרים המסתפקים לרוב בתרגום מילים בודדות ללא הסברים‪.‬‬

‫שאלת הרחבת ההוראה איננה חלה על המילה הערבית המתרגמת בלבד; ישנם אף‬

‫מקרים שמתעורר בהם ספק אם לא הרחיב המתרגם את הוראת מילת הערך העברית‬

‫והבינ ּה על פי הערבית‪ .‬כך מתרגם א‪ 5‬תהלים עג‪:‬ד את 'ובריא (א ּו ָלם)' > ודכם =‬

‫وضخم‪ ,‬אשר משמעו לא רק "בריא בשר‪ָ ,‬ש ֵמן" בהתייחסות לגוף האדם או בעל חיים‪,‬‬

‫>לצאיריוןקגתםהואםת= أג�וروדقتלוهمש"לאוחלפמוץתידוהמם"ם‪.‬וגכםא>ן‬  ‫ל־'בריא' העברי) הוא עשוי‬       ‫אלא (בניגוד‬
                                                               ‫מוסב ל־'א ּו ָלם'‪ ,‬המתורגם גם‬  ‫ייתכן ש־דכם‬
‫גורזתהום = ُجرزتهم " ֲאל ּומתם"‪ ,‬כלומר לכאורה התכוון המתרגם לפרש (למרות חוסר‬

‫ההתאמה במין ומספר) "(אולמותיהם) גדולים" או "(אלומתם) גדולה"‪ ,‬ואם אמנם כן‪,‬‬

‫הרי הרחיב את הוראת מילת הערך 'בריא' העברית בעקבות תרגומו הערבי והבינ ּה‬

‫לאור המשמעות הרחבה יותר של דכם‪  27 .‬מאחר ש־דכם מוסב לא רק ליצורים חיים‬

‫אלא גם לחפצים‪ ,‬ייחס המתרגם את ההוראה "(חפץ) גדול" גם ל־'בריא' העברי‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬אפשר בהחלט שלפנינו תרגום אטומיסטי מנותק מהקשר הפסוק ו־דכם‬

‫משמעו אכן " ָש ֵמן‪ ,‬בריא בשר" כמקובל בתרגומי מקרא בפסוקים אחרים‪ ,‬כגון א‪2‬‬

‫מלכים א ה‪:‬ג '(עשרה בקר) בריאים' > דכאם סימאן‪.‬‬

             ‫‪' 	272‬אולם' אמנם קשה‪ .‬רס"ג תרגם לעלהם = لع ّلهم‪ ,‬ר"ל הבין 'אולם' = 'אולי הם'‪.‬‬
‫‪115‬‬
   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127   128