Page 118 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 118
מבוא
המקור העברי לפי הארמית השגורה בפיהם .הדוגמאות הבאות יציגו את התופעה 26 :
א 1שמות א:יט ' ָחיות' > קואביל = قوابل "מיילדות" לפי הארמית 'חיתא' "מיילדת";
א 4יחזקאל כ:ו 'צבי' > רדא משיה = رضى مشيٸة "שביעות רצון ,חפץ (לב)" בעקבות
הוראת השורש צב"י "רצה" בארמית; כא:יט 'החודרת' > אדיירה = الداٸرة "החוזרת"
"הבדיל"; >חדמ"אר;כוכדיאן:כ=דم أ'� ָב ֵخרوאذ'ي >ن "תנלחקיוח"יתםַפ" ּנלה"פילהפייסואדרמהידות־בעיר"צויר( ַיפ ֵּסע"ל)ב הארמית על פי
שבשורש ' ָס ָבאים' כג:מב
הארמי נס"ב "לקח"; 26כד:יד ' ֶא ְפ ַרע' > אנתקים "אנקום" בעקבות הארמית (וגם לשון
חכמים ,המושפעת מן הארמית) .לא ברור למה הכוונה בתרגום מחקה הצליל א5
תהלים צח:ד ' ִפ ְצח ּו' > אפצחו .תרגמנו (אמנם בהיסוס מה) " ׂשיחו" על פי فصح הערבי,
אך לאור נוסח הפשיטתא ܐܬܦܨܚܘ ייתכן מאוד שהמחבר חשב על פצ"ח הארמי
והבין " ׂשמחו" .ב/1ג בראשית ט:כז ' ַי ְפ ְּת (אלהים ל ֶי ֶפת)' מפורש פעם > יוגמיל מלשון
"יפה" העברי ופעם > יוסיע על פי השורש הארמי פת"י שפירושו "רחב" .ב 2משלי
א:לב 'וׁ ַש ְלַות כסילים' > וזלת אלחמאקא "ושגגת הטיפשים" על פי 'שלותא' הארמי
(וכן גם רס"ג); יז:ט '(מפריד) ַא ּלוף' הובן לפי השורש הארמי אל"ף ,שעניינו "למידה,
לימוד" ,ותורגם > אלאדב "(לימוד) המוסר" (אך משלי טז:כח 'אלוף' באותו הביטוי
הובן כמקובל "ידיד(ות)" ותורגם > אלאלף); ב 3איוב כא:יג ' ֵי ַח ּתו' > ינזילו לפי היסוד
הדו־עיצורי שבשורש הארמי נח"ת "ירד" (והשוו גם רס"ג ירדו לפי אותו הפירוש);
ג/1ב 12תהלים פט:ט 'חסין יה' > יא וארית אלמולך "הוי יורש המלכות" בעקבות
חס"ן הארמי במשמעות "ירש" (והשוו רס"ג יא אזלי יא ואר ׄת) ,ושם בשני כתובים
בשורה 14נראה שתרגום היסוד ת"ע > גד"ב = جذب "משך" נעשה על סמך השורש
נת"ע ܢܬܥ "משך ,הכריע את כף המאזניים" הנמצא בסורית :בראשית כ:יג 'כאשר
ִה ְתעו' > אגתדבו "משכו"; ישעיה ל:כח 'ורסן ַמ ְת ֶעה' > ורסן גאדיב "ורסן מושך" .מאחר
ששורש זה אינו מתועד בארמית היהודית כלל אלא בסורית בלבד ,מסתבר שהמחבר
הכיר מילה זו מן הארמית המדוברת שבפיו ,מן הסתם ניב ארמי בבלי 26 .
2 61חלק מהדוגמאות הנזכרות להלן הובאו כבר ע"י בלאו והופקינס Aramaic 470/1 §10 ,וכן תהלים
.240לעומת השפעת הארמית החיה השפיעה גם הארמית הספרותית כגון א 5תהלים קיח:כה
'הושיעה נא‘' ,הצליחה נא‘ > פרג ענא ,אצלחנא .מעניין לציין שהבנה זו של 'נא‘ ככינוי למדברים
נמצאת עד היום בהגדה של פסח נוסח בגדאד ( )šarḥבתרגום פסוק זה > :גי ׄתנא " ַה ּצי ֵלנו“ ,נ ׄגח
לנא "הצלח אותנו“ .זאת בניגוד להבנה המקובלת ,המפרשת 'נא‘ בהוראת "עכשיו“ (לעיל הערה
.)130
262היסוד הדו־עיצורי sbנזכר בהקשר זה לעיל §2.2.2בסעיף א.
263ומכאן נכנסה המילה ללהגים ערביים מזרחיים; השוו למשל ברתלמי Dictionnaire 814 ,בערך نتع.
110
