Page 113 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 113
מבוא
מזרחה' > שרקי מטלע שרקי; א 2מלכים א ו:יח 'פנימה' > אלקיבלה; א 4יחזקאל כא:ב
' ֵתמנה' > אתימי.
בדרך כלל המתרגם מסתפק בפירוש מילה אחת במילה אחרת -נדירים מאוד
מקרים כגון א 3יחזקאל יז:ה '(ב)ש ֵדה זרע' > מקתה ,שבו שני השמות (נסמך וסומך)
של מילת הערך מתורגמים בשם ערבי אחד .מקרה הפוך ,ר"ל מילה אחת מתורגמת
לשתי מילים ,נמצא ב 2משלי יד:יח 'וערומים' > ואהל אלעראמה .אך לעתים המתרגם
מוסיף מילת הסבר להבהרת העניין ,ועקב כך נוצר חוסר הקבלה מדויקת בין מילת
הערך לבין תרגו מ(י)ה :א 1שמות כו:יז ' ָידות' (ללא הבאת שם המספר 'שתי' הנמצא
לפניה בפסוק) מתורגמת > ידין צייר "שתי ידיות של ציר" ,בתוספת "של ציר" לשם
הבהרת טיבן של "ידיות" אלו; א 5תהלים ס:ג 'אנפת' > וגדת עלינא "כעסת עלינו"
כדי להתאים את הצרכת 'אנפת' לשאר פעלי הפסוק ('זנח ָתנ ּו'' ,פרצ ָתנ ּו' ו־'תשובב
ָלנ ּו') ובדומה גם רס"ג; ב/1ד שמות לה:לד 'ו ְלהו ׂרת נתן בלבו' > וליורי וידול צנאיע
מן קלבוה "וש ַיְראה ,ויורה ,מלאכות מל ּבו" בהשלמת צנאיע "מלאכות" כמושא ישיר
של 'ולהורת' (ודילוג על 'נתן' -עיינו בהערה על אתר); ב 2משלי טז:ד 'כל פעל י'
למענהו' > גמיע כול אלכלאיק אינמא פעלהא ארב לקיבלוה "כל ,כלל הברואים,
עשאם הריבון רק למענו" בהסבר תוכן המילה 'כל' ע"י אלכלאיק "הברואים" כסומך;
ב 5דניאל ה:כ 'ִרם ִל ְב ֵב ּה' > ארתפע קלבוה ואחריו פירוש :יעני אכד יזהו ויקתדיר
"ר"ל התחיל (והמשיך) מתגדל ומתגאה" ,המציין שהתגדלותו של בלשאצר היא
תהליך ממושך ולא אירוע חד־פעמי 24 .בפסוק ה:כג פירוש זה נעשה חלק בלתי
נפרד של התרגום ו־'התרוממת' מתורגם > אכדת תזהו ותקתדיר ותרתפיע "התחל ָת
מתגדל ,ומתגאה ,ומתרומם".
לעתים רחוקות אנו מוצאים תוספות שאינן הסברים למילים בודדות אלא מילות
קישור ,המצביעות על ה ֶק ֶשר בין חלקים שונים של הכתוב .תוספות מסוג זה נפוצות
פחות לאין ערוך בטקסטים הפונטיים מאשר אצל רס"ג ,המרבה לציין באמצעות
תוארי הפועל ,השלמת כינויים ,תוספת משפטים טפלים (בייחוד משפטי זמן) וכו'
את הקשר שבין פסוקים תוכפים ושילובם בתוך ההקשר הכללי .שתי תוספות מסוג
זה נמצאות בטקסט ב 2בפסוק האחרון של משלי פרק טז ובפסוק הראשון של פרק
יז ,הבא מיד אחריו .לפסוק טז:לג המתרגם מקדים ומוסיף לפני תרגומו את המילים
אוכבירך אן "אני מודיעך ש־" והוא ממשיך ופותח את הפסוק הבא יז:א בתוספת יא
בוניי "הוי בני הקטן" ,אולם זו דרך שונה מדרכו של רס"ג.
2 43לתופעה זו עיינו בלאוֵ ,ה ֵחל.
105
