Page 117 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 117

‫מבוא‬

‫המילה הארמית זהה (לפחות בשורשה) עם המילה העברית המקראית המתורגמת‪,‬‬
‫יש לראות בהעברתה לערבית לא רק שאילה מן העברית ‪  25‬אלא גם השפעה חיה‬
‫של הארמית‪ ,‬וייתכן שהשפעה זו היא המכרעת‪ .‬לא רק שורשיהן‪ ,‬אלא אף צורותיהן‬
‫של המילים יש בהן כדי להעיד על השפעת הארמית המזרחית‪ .‬להלן כמה דוגמאות‪:‬‬
‫א‪ 2‬מלכים א ה‪:‬ג 'ובר ֻברים' > וברבריה ‪ -‬המילה מתועדת בארמית השומרונית‬
‫בלבד‪ ,‬ז"א ארמית ארץ־ישראלי ‌ת(!)‪ ,‬אך מסתבר שהיא שימשה גם בארמית המזרחית‬
‫המדוברת; ה‪:‬כט ' ַס ָּבל' > ס ַבל ‪ -‬במקורות ארמיים אחרים שם עצם זה מתועד (אולי)‬
‫רק בכתובת אחת בארמית ארץ־ישראלי ‌ת(!) ובסורית‪ ,‬שבה הוא משמש כינוי לאטלס‪,‬‬
‫הגיבור הענק שבמיתולוגיה היוונית נשא‪ ,‬כלומר 'סבל'‪ ,‬את השמים על כתפיו; ז‪:‬טז‬
‫' ֹכ ָתרות‪ /‬ה ֹכ ֶת ֶרת' > כתוריאת‪/‬אלכתוריה ‪ -‬הצורה משקפת ככל הנראה בנייה על פי‬
‫משקל ה־‪ָ nomen agentis‬פע�וֹ ל הסורי; א‪ 4‬יחזקאל כג‪:‬מו 'ְו ָל ַבז' > ולבזוזיה ‪ -‬סביר‬

‫להניח שאין לפנינו אלא ܒܙܘܙܝܐ הסורית‪ ,‬כלומר השורש בז"ז במשקל ‪ ;qṭulyā‬כו‪:‬כא‪,‬‬
‫' ַב ָּלהות' > בלהת ‪ -‬בארמית היהודית משמש רק בה"ל ולא בל" ּה‪ ,‬ואילו בסורית‬
‫השורש בלה"י ܒܠܗܝ רגיל; א‪ 5‬תהלים קיט‪:‬נא 'הליצוני' > אלצוני ‪ -‬שורש המילה‬
‫אינו בטוח (עיינו בהערה על אתר)‪ ,‬והיא אולי זהה עם נוסח הפשיטתא ܐܠܨܘܢܝ על‬
‫אתר; קיט‪:‬קיח ' ָס ִלית' > סלית ‪ -‬אין השורש סל"י "בז" משמש בארמית היהודית‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬הוא רגיל במנדעית ובסורית‪ ,‬והפשיטתא אכן גורסת כאן ܐܣܠܝܬ;‬
‫ב‪/1‬ב בראשית ג‪:‬יח 'וקוץ ודרדר' > ואלקוץ ואלדרדרי ‪ -‬לא רק חיקויי המקור אלא‬

‫מילים עבריות שנשתמרו בשפת הדיבור הארמית ועברו לערבית; ב‪/1‬ג בראשית‬
‫לו‪:‬לג 'יובב בן זרח' > יובאבא בן שאריק "תרועה בן זו ֵרח" ‪ -‬אף על פי שהשורש‬
‫יב"ב נמצא גם מחוץ לארמית המזרחית‪ ,‬צורתה של יובאבא "תרועה" מתאימה יותר‬

‫לסורית ܝܘܒܒܐ (‪ )yubbāḇā‬מאשר ל־' ַי ּבב‌(ת)‌א' של הניבים היהודיים; ב‪ 2‬משלי‬
‫ח‪:‬יח 'וצדקה' > וצדיקות ושוב י‪:‬ב ‪ -‬שם עצם זה שולי ביותר בארמית יהודית ונמצא‬
‫רק במערב(!)‪ .‬לעומת זאת צדיקות מזכירה מאוד את תרגום הפשיטתא ܙܕܝܩܘܬܐ‬
‫בשני הפסוקים הללו; ‪  26‬יד‪:‬ח‪ ,‬טו '(ו)‌ער ּום' > (ו)‌אלערים במשמעות "פיקח" ‪ -‬שוב‬
‫המילה נראית זהה עם ܥܪܝܡܐ שבתרגום הפשיטתא בשני הפסוקים; השוו גם יד‪:‬יח‬

                 ‫'וערומים' > ואהל אלעראמה; א‪ 5‬תהלים פג‪:‬ד 'יערימו' > יתערמו‪.‬‬
‫המסקנה היא‪ ,‬אפוא‪ ,‬שהארמית הייתה עדיין חיה ומשפיעה בעת חיבור הטקסטים‬
‫המקראיים שבכתיב הפונטי‪ .‬לאור זאת אין זה מפתיע שהמפרשים מבינים לעתים את‬

                                    ‫‪ 2	 59‬השוו את חיקויי השורשים העבריים לעיל ‪ §2.2.2‬בסעיף א‪.‬‬
    ‫‪ 2	 60‬אמנם השורש צד"ק מתועד בארמית היהודית ואפשר שלפנינו מילה מלומדת ולא עממית‪.‬‬

‫‪109‬‬
   112   113   114   115   116   117   118   119   120   121   122