Page 117 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 117
מבוא
המילה הארמית זהה (לפחות בשורשה) עם המילה העברית המקראית המתורגמת,
יש לראות בהעברתה לערבית לא רק שאילה מן העברית 25אלא גם השפעה חיה
של הארמית ,וייתכן שהשפעה זו היא המכרעת .לא רק שורשיהן ,אלא אף צורותיהן
של המילים יש בהן כדי להעיד על השפעת הארמית המזרחית .להלן כמה דוגמאות:
א 2מלכים א ה:ג 'ובר ֻברים' > וברבריה -המילה מתועדת בארמית השומרונית
בלבד ,ז"א ארמית ארץ־ישראלי ת(!) ,אך מסתבר שהיא שימשה גם בארמית המזרחית
המדוברת; ה:כט ' ַס ָּבל' > ס ַבל -במקורות ארמיים אחרים שם עצם זה מתועד (אולי)
רק בכתובת אחת בארמית ארץ־ישראלי ת(!) ובסורית ,שבה הוא משמש כינוי לאטלס,
הגיבור הענק שבמיתולוגיה היוונית נשא ,כלומר 'סבל' ,את השמים על כתפיו; ז:טז
' ֹכ ָתרות /ה ֹכ ֶת ֶרת' > כתוריאת/אלכתוריה -הצורה משקפת ככל הנראה בנייה על פי
משקל ה־ָ nomen agentisפע�וֹ ל הסורי; א 4יחזקאל כג:מו 'ְו ָל ַבז' > ולבזוזיה -סביר
להניח שאין לפנינו אלא ܒܙܘܙܝܐ הסורית ,כלומר השורש בז"ז במשקל ;qṭulyāכו:כא,
' ַב ָּלהות' > בלהת -בארמית היהודית משמש רק בה"ל ולא בל" ּה ,ואילו בסורית
השורש בלה"י ܒܠܗܝ רגיל; א 5תהלים קיט:נא 'הליצוני' > אלצוני -שורש המילה
אינו בטוח (עיינו בהערה על אתר) ,והיא אולי זהה עם נוסח הפשיטתא ܐܠܨܘܢܝ על
אתר; קיט:קיח ' ָס ִלית' > סלית -אין השורש סל"י "בז" משמש בארמית היהודית.
לעומת זאת ,הוא רגיל במנדעית ובסורית ,והפשיטתא אכן גורסת כאן ܐܣܠܝܬ;
ב/1ב בראשית ג:יח 'וקוץ ודרדר' > ואלקוץ ואלדרדרי -לא רק חיקויי המקור אלא
מילים עבריות שנשתמרו בשפת הדיבור הארמית ועברו לערבית; ב/1ג בראשית
לו:לג 'יובב בן זרח' > יובאבא בן שאריק "תרועה בן זו ֵרח" -אף על פי שהשורש
יב"ב נמצא גם מחוץ לארמית המזרחית ,צורתה של יובאבא "תרועה" מתאימה יותר
לסורית ܝܘܒܒܐ ( )yubbāḇāמאשר ל־' ַי ּבב(ת)א' של הניבים היהודיים; ב 2משלי
ח:יח 'וצדקה' > וצדיקות ושוב י:ב -שם עצם זה שולי ביותר בארמית יהודית ונמצא
רק במערב(!) .לעומת זאת צדיקות מזכירה מאוד את תרגום הפשיטתא ܙܕܝܩܘܬܐ
בשני הפסוקים הללו; 26יד:ח ,טו '(ו)ער ּום' > (ו)אלערים במשמעות "פיקח" -שוב
המילה נראית זהה עם ܥܪܝܡܐ שבתרגום הפשיטתא בשני הפסוקים; השוו גם יד:יח
'וערומים' > ואהל אלעראמה; א 5תהלים פג:ד 'יערימו' > יתערמו.
המסקנה היא ,אפוא ,שהארמית הייתה עדיין חיה ומשפיעה בעת חיבור הטקסטים
המקראיים שבכתיב הפונטי .לאור זאת אין זה מפתיע שהמפרשים מבינים לעתים את
2 59השוו את חיקויי השורשים העבריים לעיל §2.2.2בסעיף א.
2 60אמנם השורש צד"ק מתועד בארמית היהודית ואפשר שלפנינו מילה מלומדת ולא עממית.
109