Page 121 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 121
מבוא
למילים שכיחות ומובנות ,נמצאת גם בתרגומי מקרא רצופים ,מעין ב 2משלי טז:ד
'כל' > גמיע כול "כל ,כלל"; טז:ל ' ָר ָעה' אשר וארדאה "הרעה ,והרוע"; ב/1ג בראשית
לז:יד 'דבר' > אלכלאם אלכבר אלאמר "הדיבור ,הידיעה ,העניין" .במקרים רבים
התרגום נראה לקורא המודרני מיותר ואין תועלתו גלויה לעין.
על פי רוב הערך מורכב ממילה אחת בלבד ,אך לעתים מופיעות שתיים ,המהוות
יחידה אחת .אין שתי המילים בהכרח שתי מילים לקסיקליות; לעתים אחת מהן מילה
דקדוקית בלבד :א 1שמות ג:ב ' ְּב ַל ַּבת ֵ <+אשׁ�>' > ִבקל�וּבת ַנאר "בל ּבות אש"; ג:ג 'אסורה
נא > אזור אלאן "אפנה עתה"; ג:ה 'שׁ�ל־נעליך' > ס�וּ ל ַנע ַלְך " ְשלוף נעלך"; ג:כא 'את
חן' > איא הואדה; א 2מלכים א ה:יח 'פגע רע' > מופא רדי "אירוע רע"; א 3יחזקאל
א:א '<נהר> כבר' > נהר כרבלא; יד:ט 'כי י ֻפותה' > אידא יוכדע; א 5תהלים קיב:ג 'הון
ועשר' > מאל ויסאר ,ועוד הרבה .לעתים רחוקות יותר הערך מורכב משלוש מילים:
א 5צא:א 'בצל ַש ַ ּדי יתלונן' > ב ׄדל אלכיפי יבית = بظل الكافي يبيت "בצל (האל)
המספיק (= ֶש־ ַ ּדי) ילון" .במקרה זה מילות הערך מהוות משפט שלם.
הערכים מתייחסים לכתוב אחד בלבד; המקרה היחיד שבו בעל הגלוסר מביא פסוק
אחר כדי להסביר את הפסוק הנדון נמצא בגלוסר א ,5ושם ליד 'גרסה' שבתהלים
קיט:כ המחבר מזכיר 'ויגרס' שבאיכה ג:טז.
הגלוסרים בצורתם המקורית היו ערוכים בשניים או שלושה טורים אנכיים זוגיים,
וכל טור זוגי מורכב ממקרא ומתרגום ,מילת הערך המקראית ומולה תרגומה לערבית.
מבנה זה נשתמר ברוב הגלוסרים שבידינו ,למשל א( 1שמות) ,א( 2מלכים א) ו־א4
(יחזקאל) ,אך לפעמים המתכונת המקורית הזו שונתה על ידי המעתיקים ,שבמקום
להעתיק את הטורים מלמעלה למטה בצורה אנכית ,העתיקום מימין לשמאל בצורה
אופקית .התוצאות של שינוי כיוון זה עשויות להיות קשות לשימוש בדרגות שונות.
בגלוסר א( 3ירמיהו ויחזקאל) אמנם אין הכתיבה האופקית נוחה ,אך כתב היד בכל
זאת עדיין ניתן לשימוש כי הערכים הובאו על פי סדרם ,ערך ותרגומו .הסופר ביטל
את מסגרת הטורים האנכית המקורית וכתב את הערכים באופן אופקי ,תוך שמירה
על סדר הפסוקים .לא כך הגלוסר א( 5תהלים) .גלוסר זה ברובו בלתי ניתן לשימוש
מעשי ככלי לימוד ,שהרי הסופר לא רק ביטל את מסגרת שלושת הטורים (הזוגיים)
של ה־ Vorlageשממנו הוא העתיק ,אלא אף דילג מטור לטור וכך שיבש את סדר
הערכים תכלית השיבוש .במהדורתנו החזרנו את הגלוסרים א 3ו־א 5למתכונתם
המקורית וסידרנו את הערכים לפי טורים.
הקדמנו בקובץ זה את הגלוסרים (סימון הטקסטים :א) לתרגומי המקרא (סימון
הטקסטים :ב) ,כי מסתבר שהם משקפים את השלב הראשון של הניסיונות לתת בידי
113
