Page 116 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 116
מבוא
הזאת .מסתבר שסוגים רבים של הארמית המדוברת בפי העדות השונות 25היו דומים
למדיי זה לזה ,אך הארמית הספרותית של כל עדה ועדה התייחדה במידה לא מעטה
באוצר מילים ובמבנים שונים זה מזה ,שנדלו מן המאגר המדובר המשותף 25 .
מילים ארמיות כאלה ,שאינן ידועות ממקורות יהודיים אחרים ,הן למשל 25 :א2
מלכים א ו:ח 'ובלולים' > וככילונאת "ומדרגות שבלוליות" -מילה יוונית < κοχλίας
הידועה עד כה רק מן הסורית; ו:ט ,ז:ג השורש ספ"ן > רק"ף -שורש זה מתועד כפועל
(באופן שולי ביותר) רק בארמית מערבי ת(!) ,אולם שם העצם 'ריכפת' נמצא בתרגום
יונתן וגם ܪܩܦܐ בסורית במשמעות "קורה" ,והפועל היה מן הסתם שכיח בארמית
המזרחית המדוברת של היהודים; א 3ירמיהו יז:א 'ב ֵעיט' > בגרפיון = (ܒ)ܓܪܦܝܘܢ -
أ�νدبοاεῖنρα-φמγילמהצוזיוהמרתקועבדסותריבתא;ראמי5תתרהקליבםמענחד:עעי 'תמומבכללהאגויתם ששאילה ארמית < נראה
(צאן)'
> מן אדבן = من
המזרחיים החדשים; קד:טו 'להצהיל' > לירויז -השורש רו"ז "שמח" שכיח בסורית
ובמנדעית ,אך לא בארמית היהודית; 25ב 2משלי טז:ב 'ו ֹת ֵכן (רוחות ה')' > ומוטפיס
(אלארואח ארב) "מעצב מתכונת (הרוחות הריבון)" -טפ"ס (< )τύποϛידוע כפו ַעל
רק מן הסורית 25 .
חלק של מילים אלו ,אשר שורשיהן הארמיים אינם מתועדים כלל (או מתועדים
רק בקושי) בארמית היהודית אלא בסורית ו/או במנדעית בלבד (או בעיקר) ,מושפעות
לא רק מן הארמית הדבורה של המתרגמים אלא מחקות בו בזמן את צליל המקור
המקראי .כאן ,אפוא ,חברו יחד המקור המקראי והיסוד הארמי החי .מסתבר שגם אם
2 54לעניין הקשרים בין העדות ,עיינו במבוא לטקסט ג ,2ושם נזכרים פנייתו של האי גאון
לקאתוליקוס הנסטוריאני וחוגי לימוד (مجالس) בבבל שהשתתפו בהם בני דתות שונות.
2 55עיינו בייחוד בדיון החשוב של אפשטיין ,Tohoroth 53ff. ,וכן בלאו והופקינסAramaic 443ff. ,
.§6הנחה זו מסבירה כיצד נקלט תרגום משלי הסורי הנוצרי כ ַתרגום יהודי .קרבת הארמית
המדוברת שבפי היהודים לזו של הנוצרים ִאפשרה ליהודים לאמץ את התרגום הסורי הנוצרי
ולהשתמש בשורש מעין רו"ז "לשמוח" ,המופיע בתרגום הפשיטתא למשלי ואינו מתועד בארמית
היהודית הספרותית; עיינו להלן .העובדה שלספר משלי אין תוכן דתי מובהק הקלה כמובן על
קליטתו של התרגום הסורי בקרב היהודים (השוו להלן הע' .)257
2 56לפירוט נוסף עיינו בלאו והופקינס.Aramaic 459ff. §8 ,
2 57הופעתו בתרגום "יונתן" למשלי אינו עניין לכאן ,כי תרגום זה מקורו ,כאמור לעיל הע' ,255
בסורית; עיינו למשל פרנקל Fremdwörter 167 n.1והספרות המובאת אצל בלאו והופקינס,
.Aramaic 448 n.50
258אין הפועל ṭpsמופיע כאן בפשיטתא (ܘܡܪܝܐ ܡܬܩܢ ܐܘܪܚܗ) ולא בתרגום למשלי ('ואלהא
מתקן ארחתיה').
108
