Page 116 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 116

‫מבוא‬

‫הזאת‪ .‬מסתבר שסוגים רבים של הארמית המדוברת בפי העדות השונות ‪  25‬היו דומים‬

‫למדיי זה לזה‪ ,‬אך הארמית הספרותית של כל עדה ועדה התייחדה במידה לא מעטה‬

‫באוצר מילים ובמבנים שונים זה מזה‪ ,‬שנדלו מן המאגר המדובר המשותף‪ 25 .‬‬

‫מילים ארמיות כאלה‪ ,‬שאינן ידועות ממקורות יהודיים אחרים‪ ,‬הן למשל‪  25 :‬א‪2‬‬

‫מלכים א ו‪:‬ח 'ובלולים' > וככילונאת "ומדרגות שבלוליות" ‪ -‬מילה יוונית < ‪κοχλίας‬‬

‫הידועה עד כה רק מן הסורית; ו‪:‬ט‪ ,‬ז‪:‬ג השורש ספ"ן > רק"ף ‪ -‬שורש זה מתועד כפועל‬

‫(באופן שולי ביותר) רק בארמית מערבי ‌ת(!)‪ ,‬אולם שם העצם 'ריכפת' נמצא בתרגום‬

‫יונתן וגם ܪܩܦܐ בסורית במשמעות "קורה"‪ ,‬והפועל היה מן הסתם שכיח בארמית‬

‫המזרחית המדוברת של היהודים; א‪ 3‬ירמיהו יז‪:‬א 'ב ֵעיט' > בגרפיון = (ܒ‌)ܓܪܦܝܘܢ ‪-‬‬

‫أ�‪ν‬دب‪ο‬ا‪εῖ‬ن‪ρα-φ‬מ‪γ‬ילמהצוזיוהמרתקועבדסותריבתא;ראמי‪5‬תתרהקליבםמענחד‪:‬עעי 'תמומבכללהאגויתם‬  ‫ששאילה ארמית <‬  ‫נראה‬
                                                                                                     ‫(צאן)'‬
                                                                                     ‫> מן אדבן = من‬

‫המזרחיים החדשים; קד‪:‬טו 'להצהיל' > לירויז ‪ -‬השורש רו"ז "שמח" שכיח בסורית‬

‫ובמנדעית‪ ,‬אך לא בארמית היהודית; ‪  25‬ב‪ 2‬משלי טז‪:‬ב 'ו ֹת ֵכן (רוחות ה')' > ומוטפיס‬

‫(אלארואח ארב) "מעצב מתכונת (הרוחות הריבון)" ‪ -‬טפ"ס (< ‪ )τύποϛ‬ידוע כפו ַעל‬

                                                                                     ‫רק מן הסורית‪ 25 .‬‬

‫חלק של מילים אלו‪ ,‬אשר שורשיהן הארמיים אינם מתועדים כלל (או מתועדים‬

‫רק בקושי) בארמית היהודית אלא בסורית ו‪/‬או במנדעית בלבד (או בעיקר)‪ ,‬מושפעות‬

‫לא רק מן הארמית הדבורה של המתרגמים אלא מחקות בו בזמן את צליל המקור‬

‫המקראי‪ .‬כאן‪ ,‬אפוא‪ ,‬חברו יחד המקור המקראי והיסוד הארמי החי‪ .‬מסתבר שגם אם‬

‫‪ 2	 54‬לעניין הקשרים בין העדות‪ ,‬עיינו במבוא לטקסט ג‪ ,2‬ושם נזכרים פנייתו של האי גאון‬

      ‫לקאתוליקוס הנסטוריאני וחוגי לימוד (مجالس) בבבל שהשתתפו בהם בני דתות שונות‪.‬‬

‫‪ 2	 55‬עיינו בייחוד בדיון החשוב של אפשטיין‪ ,Tohoroth 53ff. ,‬וכן בלאו והופקינס‪Aramaic 443ff. ,‬‬
‫‪ .§6‬הנחה זו מסבירה כיצד נקלט תרגום משלי הסורי הנוצרי כ ַתרגום יהודי‪ .‬קרבת הארמית‬
‫המדוברת שבפי היהודים לזו של הנוצרים ִאפשרה ליהודים לאמץ את התרגום הסורי הנוצרי‬
‫ולהשתמש בשורש מעין רו"ז "לשמוח"‪ ,‬המופיע בתרגום הפשיטתא למשלי ואינו מתועד בארמית‬
‫היהודית הספרותית; עיינו להלן‪ .‬העובדה שלספר משלי אין תוכן דתי מובהק הקלה כמובן על‬

                               ‫קליטתו של התרגום הסורי בקרב היהודים (השוו להלן הע' ‪.)257‬‬
                                     ‫‪ 2	 56‬לפירוט נוסף עיינו בלאו והופקינס‪.Aramaic 459ff. §8 ,‬‬

‫‪ 2	 57‬הופעתו בתרגום "יונתן" למשלי אינו עניין לכאן‪ ,‬כי תרגום זה מקורו‪ ,‬כאמור לעיל הע' ‪,255‬‬
‫בסורית; עיינו למשל פרנקל ‪ Fremdwörter 167 n.1‬והספרות המובאת אצל בלאו והופקינס‪,‬‬

                                                                           ‫‪.Aramaic 448 n.50‬‬
‫‪ 	258‬אין הפועל ‪ ṭps‬מופיע כאן בפשיטתא (ܘܡܪܝܐ ܡܬܩܢ ܐܘܪܚܗ) ולא בתרגום למשלי ('ואלהא‬

                                                                                 ‫מתקן ארחתיה')‪.‬‬

                                                                                                     ‫‪108‬‬
   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120   121