Page 119 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 119
מבוא
שני מקרים אפשריים של השימוש בשורש ארמי נמצאים בעיבוד פיוטי לעשרת
הדיברות טקסט ב/7ב .שם מופיע בעמ' ב שורות 12–10ופל כייר יונכרוה ...וכול
דך לינכירו ,ואם נכון לתרגם "ואת הטוב ילמ ֶד ּנו ...וכל זאת כדי שילמ ֶד ּנו" ,הרי
'ה ּכיר' שמא (או הארמי "ה ּכיר" אפעל) בניין ('=א ּيכنרّك'ر()nkr. נראה שלפנינו העברה של
העברי?) לערבית היהודית
הרקע הארמי מתבטא לא רק בתחום המילוני אלא אף במבטא ,בצורות ובמבנים
הדקדוקיים .ב־צ (قصم) במקום ס (قسم) ב/7ב ב 16:קצמת ליך "נתתי בחלקך" אפשר
בהחלט לראות התפתחות ערבית פנימית ( ,)s > ṣאך סביר אולי יותר שהגייה זו
משקפת את המבטא הנחצי של ܩܨܡ בסורית 26 .נזכרה כבר לעיל התצורה הארמית
(הסורית) של א 2ז:טז ' ֹכ ָתרות /ה ֹכ ֶת ֶרת' > כתוריאת/אלכתוריה כ־nomen agentis
במשקל ָפע�וֹ ל ושל כג:מו 'ְו ָל ַבז' > ולבזוזיה במשקל .qṭulyā
נמצאים גם מבני תחביר ארמיים :ב/1ג בראשית לט:ט 'באשר את אשתו' > לאגל
מא אלדי אנת מרתה ,שבו '(ב)אשר' > (לאגל) מא אלדי מזכיר את הצירוף הקורלטיבי
ܡܐ ܕ הנפוץ בסורית .צירוף זה מופיע בסורית ב־ daβ-Satzגם אחרי מילות יחס
כבדוגמה שלפנינו 26 ,ושמא חדר לטקסט שלנו מן הארמית המדוברת של המתרגם 26 .
מבנה ארמי של כינוי מוקדם +ל' במקום מושא ישיר נמצא ב 3איוב כו:ה ו ָשם
'הרפאים יחוללו' מתורגם > אלגבאבירה יוטלקו ובהמשך בא הסבר חופשי יעני
יאכו ׄדהום אלטלק לל ִגבארין "ר"ל יאחזו בהם חבלי הלדה ַב ּגיבורים" .מבנה ארמי
מובהק אחר עם כינוי מוקדם +ל' היחס נמצא באותו הטקסט כו:יא ,שוב בהסבר
לתרגום ולא בתרגום עצמו :ולא יודעא ביית דון יכון לוה ליסקף אשיא תמסיכוה
"ולא ייקרא בית מבלי שיהיו לו לגג דברים שיחזיקו אותו".
לאור כל הנאמר ,ברור שהארמית הייתה עדיין חיה בעת חיבור הטקסטים
המקראיים שבכתיב הערבי היהודי הפונטי .קו לשון זה לא רק מצביע על קדמותם
המופלגת של (לפחות חלק מן) הטקסטים האלה ,אלא אף ממקם אותם באזורים
המזרחיים של העולם היהודי ,מן הסתם בבבל 26 .
264להוראותיו והגייתו של שורש זה עיינו בלאו והופקינס.Aramaic 455/6 ,
265נלדקה.Syrische Grammatik §363 ,
266לעומת זאת ,ב 5דניאל ה:כא 'ולמן די יצבא' > ולמן אלדי ישא ,המובא לעיל §1.7סעיף ב ,אין
בו דוגמה אמיתית של من الذي שהרי לפנינו חיקוי תחבירי של לשון המקור בלבד.
267ו(גם) בכך מתבטל כל קשר עם חצי האי ערב (לעיל §1.5בסוף).
111
