Page 124 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס

‫מבוא‬

‫‪ .3.3‬שיטות התרגום‬

‫כחוסר השיטה בבחירת מילות הערך‪ ,‬כך גם חוסר השיטה בתרגומן‪ .‬מרובים בגלוסרים‪,‬‬

‫כמפורט לעיל במקומות שונים‪ ,‬תרגומים כפולים ואף משולשים ומרובעים‪ 27 .‬מן‬

‫הסתם במקרים כאלה בעל הגלוסר מזמין את הקורא לבחור בפירוש המתאים ביותר‬

‫ממפתוורךשאופת‪:‬שראוי‪4‬ויתחזתקראגולםכחד‪:‬ליובפי'וֶהתְ‪.‬ל ָאלתע'ת>י יםמריחלו יקואתמהלבוחליר=הياב ِיمןّلשياתיملאوפلשר"ואיוותלנא ּואתמראות‬

‫ל ֶאה"‪ ,‬כשמילת הב ֵררה (הפרסית) ‪" = yā‬או" ‪ 27‬משאירה במפורש בידי הקורא את‬

‫ב‪:‬ג ' ַל ִּבי ָנה' >‬ ‫דומה ב‪ 2‬משלי‬ ‫ُتذמ ِهאוنתו"אושוכרדשי;‬ ‫لتשذهשנنי أ�הوם‬ ‫שני התרגומים‪,‬‬ ‫ההכרעה בין‬
‫(כדי ש)‌ ַתקנה‬ ‫ש ִתקנה בינה‪ ,‬או‬ ‫אמא לת ׄדהן‬
‫או תו ׄד ִהן = إ ّما‬

‫בינה" (והשוו לעיל הערה ‪.)162‬‬

‫באשר לדרך הבאת התרגום החלופי (או התרגומים החלופיים)‪ ,‬אין שיטה אחידה‪.‬‬

‫בגלוסרים א‪ ,1‬א‪ ,2‬א‪ ,4‬שנשתמרו במתכונתם המקורית‪ ,‬כלומר בטורים זוגיים‪,‬‬

‫כשמוצע תרגום חלופי אחד‪ ,‬התרגום השני מובא בשתי דרכים עיקריות‪:‬‬

‫(א) התרגום השני בא אחרי התרגום הראשון בשורה אחת‪ .‬בכתבי יד מסוימים נהוג‬

‫להפריד בין שני התרגומים בשתי נקודות מאונכות‪.‬‬

‫(ב) התרגום השני בא בשורה נפרדת‪ ,‬לעתים תוך חזרה על מילת הערך בשלמותה ‪ 27‬‬

‫ולעתים בלעדיה‪.‬‬

‫יש לציין שכתיבת שני התרגומים בשורה אחת לפי (א) אינה מציינת דווקא קרבה‬

‫בהוראה‪ ,‬ולהפך‪ ,‬הבאת התרגום השני בשורה נפרדת לפי (ב) אינה משקפת דווקא‬

‫הבדל סמנטי בולט בין הצעות‪.‬‬

‫(ג) לעתים קרובות מוצעים יותר מתרגום חלופי אחד‪ .‬אם המילים קצרות‪ ,‬יש‬

‫שמביאים את כולם בשורה אחת‪ ,‬אך על פי רוב התרגומים החלופיים נפרשים‬

‫בתפוצות שונות על פני שתי שורות (או יותר)‪.‬‬

‫דוגמאות טיפוסיות של שלושת המקרים‪:‬‬

‫מגמע אלתיאם ‪ 27‬‬ ‫(א) שני תרגומים בשורה אחת‬
‫א‪ 1‬שמות ז‪:‬י ט 'מקוה' >‬

‫‪ 273‬דוגמאות לארבעה תרגומים הובאו לעיל ‪.§2.2.3 ,§2.2.1 ,§2.1.2‬‬
‫‪ 2 74‬בלאו והופקינס‪.Aramaic 442 ,‬‬

‫‪ 2 75‬לעומת זאת‪ ,‬גלוסר א‪ ,5‬הכתוב אופקית‪ ,‬נוהג להביא את מילת הערך פעם שנייה בקיצור‪.‬‬
‫‪ 2 76‬אין כ"י זה משתמש בשתי נקודות בין התרגומים‪.‬‬

‫‪116‬‬